1 [מתרגמים ומפרשים ראו גם במלה זו, כמו בפעל רבו הראשון, את במקור נדפס 'אך'. צורת הפעל רבה, וזה קשה מצד הענין והדקדוק, הדורש אחר "כמו" ש"ע ולא פעל. ע"כ הציע אהרליך: כמו רִבּוֹ, במשמ' כמו רבבה, אך בהבנה זו היה צ"ל: לרבבה או לרבבות. והמחבר רשם בשולי התנ"ך שלו: כמו ארבה, וכבר הציע כן טורשטינר, ZDMG 66 (1912), עמ' 400.
ואולם לקמן, בערך רְבִיב יתברר, כי באה מלה זו בעקר במשמ' הצאן המרֻבבות (ואך בהשאלה ענני גשם לבנים דומים לצאן, הנקראים אף בלשונות אחרות moutons, כבשים), ועל כן נראה, שהיה אף על יד רְבִיב במשמ' צאן גם המבטא רְבִו (כדגמת רִבּוֹ על יד רְבָבָה) בלשון המאֻחרת שאחר הגלות, המשפעת מארמ', והרי תמונה כזאת, רָבוּ כמו רְבִו, כצאן מרבבות, מצויה במקרא. השווה (יחזק' לו לז) וכו' (ארבה אֹתם כצאן אדם וכו'), (תהל' קז מא) (וישם כצאן משפחות), ובתמונת הצאן מדבר זכריה על ישראל אף באותו כתוב: אשרקה להם ואקבצם, כרועה השורק לעדרו.]