ב. רִבָּה

§ 1, ש"נ, — שִׁמּוּרֵי פֵּרות מבֻשלים בסֻכר או בדבש, Marmelade; confiture; jam, נוהג בספרות ובדבור.



1 [מלה זו חדש אותה המחבר על פי הערב, מֻרַבַּי مربّي, הבאה גם במקורות עברים כגון: המורבא המבושל בדבש, מורבא של אתרוג (אבודרהם, ברכות ה), ובכתיב אחר: והמרובה בדבש יותר טוב (ספר רפואות הרמב"ם, כ"י ד"ר שפור, ערך אתרוג). השוה גם: דע שכל מה שילקח מעצירת הפרות והסמים ובבשוליהם ויבושלו על האש עד שיתעבו יקראו רבובאת ומה שיתוסף על העצירה או על הבשול דבש או סוכר ויבושל עד שיתעבו יקראו שרבאת (מפתח הרפואה, כ"י בריט' מוז').]

חיפוש במילון: