ב. רָבִיד
*, ש"ז, מ"ר רבידי, רבידין, — כמו רֹבֶד, רצפה: החורש על גבי הקבר וכן החורש על גבי הארון אפילו משוקעין ברבידין1 ובאבנים וכו' הרי זה עושה בית הפרס (תוספת' אהל' יז א). בית הפרס שריצפו ברבידים ובאבנים שאין יכול להסטן טהור (שם שם ח).
1 [כך בדפוס; צוק"מ: ברובדים.]