ש"ז סמי' רְבִד, — ענק, שרשרת הצואר1 Halskette; chaine au cou; chain for the neck: ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רְבִד הזהב על צוארו (בראש' מא מב). ועאדך עדי ואתנה צמידים על ידיך וְרָבִיד על גרונך (יחזק' יו יא). — ובסהמ"א: ה' אלהים נתן לי לשון למודים, למלאות ענינים חמודים וכו' לקשור מפניני מליהם לצוארי הנגידים רבידים (ר"י חריזי, תחכמוני, הקד', 6). אין לי כי אם בת אחת ושדכתיה וכו' ואתמול הבאתי הנער המשודך ואביו לביתי וכו' והראיתי להם מהר לבושיה ובגדיה, מעיליה ורדידיה, נזמיה וצמידים, ענקיה ורבידיה (ר"י זבארה, שעשועים ה, דודזון, 45). והוא (ריש גלותא) רוכב על סוס וכו' ומצנפת גדולה על ראשו ועל המצנפת סודר לבן ועל הסודר רביד (יוסף סמברי, לקוטים, ניבויאר, 415). — ואמר הפיטן: זקוקה שבעתים לגרגרת רבידים יעלת חן ללוקחה זבודים (ר' אליהו הזקן, אזהרות, קבץ מע"י גאו' ב, 55). דודאים מדודיה ביום נתנו ריח, לך תצפון ברבידיה מגד אור זורח (ר"י הלוי, שור אם קרעה, דיואן ב, 30). — ואמר המשורר: ועל מה זה תאחר מן ידידך כתביך בטורים כרבידים (ר"ש הנגיד, הכימים בחרתם, בן תהלים ו, ששון, ד). ולא אחפוץ במרבדים ואולם ידידות החברים הם רבידי (שם כא, יח). איך תאמרו לי עדיך הורד ופשוט רבידה מגרוניה (רשב"ג, נפש אשר, דוקס, 11). שוכן בצר בטחה באל נותן רביד במקום חוח (רמב"ע, תרשיש ט ,80). ולוא שמש תשו נזר לראשי וסהר יהיה משהרני ואצעדה תהי עש על זרעי ובניה רבידי צורני (הוא, הקיצותי, שעה"ש 71). רביד חן נתתה מסיים חתמתה בפה החלצתה כגשם נדבות (ראב"ע, אצולה, איגר 13). אי סות אמונתם ואי מלבוש הדר תמם ואפוד בד אשר אפדו, או אי צניפי מהללם צנפו, איה רביד ישרם אשר רבדו (יעקב בן אלעזר, לא אתמהה, שעה"ש 164). ימי הוד ואריכות, לשר ישר וזכות בצואר המלכות נתנו אל רביד (ר"י חריזי, תחכ' א, 22), שמו רביד לצוארי רבדתיו ועל ראשי עטרות לי ענדתיו (ר"י זבארה, שעשועים, הקד', דודזון, 2). אם הוללים או אוילים גזלו רביד מהללי לא יוכלו הסכלים לגזל כבודי ושכלי (שלמה בונפיד, הפולמוס ד, קבץ על יד יד, לג).