°, ש"ז, — יהודי המחזיק בתורת חכמי התלמוד והמסרת שבעל פה, בנגוד אל קראי:  זאת האגרת ששלח רבנו מנחם הקראי לעקלס הגר אצל ר' סעדיה הרבן על אודות הלכות שחיטה (לקו"ק נספח', 55). עכשיו כבר יעשה האיש מרמה לתת ממונו למקצת אנשים אם משאריו ואם מזולתם וכו' או משום כי היורש קראי והמוריש רבן (ר' לוי הלוי בן הר' יפת הלוי, שם, 92). ויש באלה הצומות חלוף מהן בין הרבנין ובין הקראין (הוא, שם שם). ומעטים הם הנמצאים בבני אדם שנתקשטו בתכשיטי החכמות האלו שלשתן וכל שכן חברנו הרבנים בעלי התלמוד במעוט השגחתם בהן (דונש בן תמים, פי' יצירה, טז). ואני מבקש ממך עתה שתבאר לי קצת ביאור במה שאצלך בקראים, כי אני רואה אותם משתדלים בעבודה יותר מהרבנים (ר"י א"ת, כוזרי ג כב). ואל יעצלך מה שאתה רואה מרפיון המקבלים, ר"ל הרבנים (שם שם לז). ואסדר הגדת וכוח מתוך ספריהם על החלוקה שיש בין הקראים ובין הרבנים מה שהיה המלך הכוזרי רואה בזכות הקראים וטען הרבן למלך הכוזר ואמר שלא לחלוק עם הקראים במה שהם טוענים עלינו (ר"א הקראי, גן עדן, ענין חג השבועות א, נא:). ואולם במה שעזר אב"ן עזרא הרבן אחרי משוי העכברי להתיר חלב חולים מדין תורה וכו' (שם, ענין שמיטה כ, צה.). ואפשר שיקח קראי רבנית או רבן קראית (שם, נשים ו, קמה.). ועי' רַבָּנִי.