רַבָּנִית

°, ש"נ, — אשת הרב המורה הוראה בקהלה: ואמ"ה הוליד מאמי הרבנית ז"ל בק"ק אלטונה חמשה בנים (ר"י עמדין, מגלת ספר, 10). ובאין למקום שהרבנית אשת האב ב"ד, והרבנית מניחה ידה על ראש כל בחור ומברכו (אברהם אפשטין, Die Wormser Minhagbücher, 28). הרבנית המשכלת מרת דינה (מצבת הרבנית שרלן משנת ד תסג, נפשת הצדיקים, 39). הרבנית בלימלן אשת הגאון מוהר"ר אליה נפטרת וכו' יום ב' ו' אב ש"ץ (לקוטי פנקס ההקדש של ק"ק וירמישא, 11). נועם מכתבו הגיעני בזמנו באותה שעה שהיתה זוגתי הרבנית זצ"ל גוססת (חתם סופר יו"ד קנג). ושלום הרבנית כבודה בת מלכים ביתו זו אם הבנים היקרים ונחמדים (שאילת יעבץ א לג, כז.). רבנית, גדול המורים הרשב"ץ בח"ג סי' ע"ח הביא משם רבנית אחת תירוץ לקושית התוספות, ומהר"ר יוזפא בנו של הגאון סמ"ע בהקדמתו לפרישה מביא שני דינים שחידשה הרבנית פירוש מאמר רז"ל, והרב זכרון יוסף בדרושים הביא פשטים ופיר"ש מן האשה הרבנית ע"ש (חיד"א, מערכת גדולים, רבנית, 112).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים