°, ש"נ, — א) שיטת הרבנים, בנגוד לקראים: אמת כי קראנו היום שנים רבות ספר לקצת מחברנו הנודעים ברבנות מיוחס אל א"א ע"ה וקוראין אותו ספר יצירת ההתחלות (פי' יצירה לאבוסהל דונש בן תמים, טז). ובימיהם התחילה דעת הקראים וכו' ונתקלקלה הרבנות זמן מועט וטרחו להחזיק בתורה בשקול דעתם והקשותם (ר"י א"ת, כוזרי ג סה). וראינו בטוליטולה מבני בניהם (של הכוזרים) והודיעונו ששאריתם על דעת רבנות (יוחסין א, פיליפובסקי, 214). — ב) התקופה שאחרי הגאונים בהוראה, שחכמיה נקראו רב, ובמ"ר רבנים. ופסק התלמוד מארץ אפריקה ונשאר מעט מזער וכו' אבל לא נסמכו ברבנות וכו' ודורם של שלשה אלה רב חננאל ורב נסים ורב שמואל הלוי הנגיד הוא הדור הראשון ברבנות (ספר הקבלה לראב"ד, סדר החכמים וקורות העתים לניבואר א, 73). ובן ל"ד שנה היה כשיצא טבעו בעולם ונסמך ברבנות ונשיאות (יוחסין השלם ד, פילפובסקי, 212). ורבנן סבוראי ה' דורות וה' דורות בגאונים וג' דורות ברבנות (שם שם, 214). ואעפ"י שרב יעקב בנו של ר' יצחק היה חכם גדול ונסמך ברבנות צוה הרב קודם פטירתו שר' יוסף הלוי ישב על כסאו וימלא מקומו (חמדה גנוזה, ל). — ג) מְשְׂרַת הרב, מורה ההוראה בקבלה מן הקהלות, גדולת הרב: וכרס וזקן חצי הרבנות (יעקב בן אלעזר, ספר המשלים ה, ידיעות מכון שוקן ה, רכ). ובימי רבינו האר"י ז"ל היה החסיד מהר"א הלוי ז"ל מופלג בדורו והוא היה כל ימיו אפוטרופוס גדול לשבת ומכריז ומזהיר את ישראל תמיד אנשים ונשים על שמירתו וכה משפטו כל ימי חייו מידי שבת בשבתו לכתת את רגליו בגודל רבנותו1 בשווקים וברחובות (חמדת הימים א ב, יב:). — ושטר רבנות: כהיום יום ד' ר"ח חשון תעט"ל התאספו יחד פ"ו מדינה ואייסר קהל וקבלו עליהם לאב"ד ומ"ד את הרב הגדול וכו' ושלחו לו שטר רבנות כנרשם כאן מעבר לדף (פנקס במברג נט, קובץ על יד ז, 18). שהגאון רבי מרדכי יפה הנ"ל היה אב"ד בק"ק קטנה וכו' ובאו שלוחים מק"ק פוזנא לקבלו עליהם לאב"ד ור"מ והביאו לו שטר רבנות כנהוג (ראובן ב"ר אברהם, דרך ישרה, שער התפלה, טז.).