רֶבֶךְ
°1, ש"ז, — קול רתיחה, שאון והמולה, ואמר הפיטן: ורבך גלגלים אשר אם הרשו כל גוללים לפני שיר זה לא כוללים (ר"א קליר, הוא נקרא, סלוק שבת החדש).
1 [עפ"י גרסת הערוך ערך רבך במד"ר איכ' בכה תבכה ושאון קולו הולך ביום מקול תרבוכות היום, ע"כ. והשוה את דברי לקח טוב (ויקר' ו יד): מורכבת, מלמד שהיא נעשית ברותחין שהמים הרותחין יש להם תרבוך, ע"כ.]