1, ש"ז, ― חלק רביעי ממדה, רק בצרוף רֹבַע הַקַּב, Viertel; qaurt(er) : ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף וְרֹבַע הקב חרייונים בחמשה כסף (מ"ב ו כה). ― ובתו"מ, רֹבַע2, מ"ר רבעים במשמ' רבע הקב: כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט וכו' וחכ"א כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע (כלא' ב א). כמה יהא בזית ולא יקוצנו, רובע (שביע' ד י). המוכר פירות לחבירו ה"ז מקבל עליו רובע טנופת לסאה (ב"ב ו ב). בש"א רובע עצמות מן העצמים בין משנים בין משלשה, ובה"א רובע עצמות מן הגויה (עד' א ז). כמה מלח יהא צורר, רובע (כלים כז יא). רובע עצמות מרוב הבנין או מרוב המנין ורוב בניינו ורוב מנינו של מת אף על פי שאין בהן רובע טמאים (אהל' ב א). רובע עצמות שנדקדקו וכו' ר"ש מטהר (שם שם ז). נותן רובע כרשינים על בורך המחרישה (אהל' יז א). מלח סדומית רובע (ירוש' יומא ד ה). ― *ובמשמ' מדה המחזקת רֹבַע קב: ושאר כל הכלים שאינן יכולין לקבל רמונים כגון הרובע וחצי הרובע וכו' שעורן ברובן (כלים יז ג). הרובע וחצי הרובע, נטמא הרובע לא נטמא חצי הרובע, נטמא חצי הרובע לא נטמא הרובע, אמרו לפני ר"ע, הואיל וחצי הרובע אחורים לרובע כלי שנטמא תוכו לא נטמא אחוריו, אמר להם של כת קודמין היא, או שמא הרובע אחורים לחצי הרובע (שם כה ד). נטמא הרובע, הרובע ואחוריו טמאין, חצי הרובע ואחוריו טהורין, נטמא חצי הרובע, חצי הרובע ואחוריו טמאין, הרובע ואחוריו טהורין, נטמאו אחורי הרובע, אחורי חצי הרובע טהורין (שם שם ה). הרובע וחצי הרובע, חקק את הרובע ועתיד לחוק את חצי הרובע עד שיחוק את חצי הרובע, נטמא אחורי הרובע במשקין אחורי חצי הרובע טמאין וכשהוא מטביל את הרובע צריך להטביל את חצי הרובע וכו' הרובע שמלאהו עצים ותקעו רשב"ג ורבי מטמא עד שיקבענו במסמר (תוספת' שם ב"ב ג ח). כלי שצר מכאן ומכאן ורחב מן האמצע כגון רובע וחצי רובע אין לו טהרה עולמית (שם מקו' ו כב). מנין למדד בתרקב וחצי תרקב, קב וחצי קב, רובע וחצי רובע, תומן ועוכלא וכו' (רבי מאיר, מד"ר במד' ט).3 ― מ"ר *רְבָעִים: אילו חייבין במעשרות ופטורין מן החלה, האורז והדוחן וכו' ופחות מחמשת רבעים בתבואה (חלה א ד). חמשת רבעים קמח חייבים בחלה הם ושאורן וסובן ומורסנן חמשת רבעים חייבים (שם ב ו). כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה ובלבד שלא יהא שם חמשת רבעים קמח (שם ג א). קב ומחצה חייבים בחלה ומשהגדילו המדות אמרו חמשת רבעים חייבין (עד' א ב). ארבעת רבעים בפני עצמן וחימצן וארבעת רבעים בפני עצמן ועירבן וכו' (ירוש' פסח' ב ג). ― *ובית רֹבַע, שדה שאפשר לזרעו ברבע קב: קרקע בית רובע חייב בפאה (ר' אליעזר, פאה ג ז). עושה עשרים וארבע קרחות לבית סאה מקרחת לבית רובע כלא' ב ט. כל שהוא בתוך בית רובע עולה במדת בית רובע, אכילת הגפן והקבר והסלע עולין במדת בית רובע, תבואה בתבואה בית רובע, ירק בירק ששה טפחים, תבואה בירק, ירק בתבואה בית רובע שם שם י. המוכר את השדה מכר את האבנים וכו' ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע (ב"ב ד ח). הלוקח שובך מחבירו ונפל אפילו הוא בית רובע הרי זה בונה את מקומו (תוספת' שם א ז). בית רובע בבקעה מותר לזרוע בו שני מינין (ירוש' כלא' ב ט). ― ובסהמ"א: והעמר, איני יודיע כמה, ת"ל עשירית האיפה הוא, אחד מעשרה בשלוש סאין שהן שבעת רבעים ועוד, ועוד זה אחד מחמשה ברובע (מדה"ג שמות טז לה, הופמן, 18) ― ובסהמ"א: כלי הרֹבַע, טבלת הרֹבַע, כלי למדידת שטחי קרקעות: תביא שני קנים אשר האחד עומד על השני על זוית נצבה, או כלי מרובע אשר יש לו זוית נצבה, ואנו קורין לכלי הזה כלי הרובע או טבלת הרובע וכו' (ראב"ח, חבור המשיחה והתשבורת קפא, 108). ―  °ורֹבַע, כלי הרֹבַע, רֹבַע העגול, רֹבַע ישראל4, כלי מדידה בחכמת התכונה, Quadrnat; quadrant: רובע העגול קל מאד עשייתו ויתבאר בתכלית הביאור בו וכו' מה שיתבאר בכלי האצטרלביות (יעקב בן מכיר, ספר רובע ישראל, כ"י פריז מספר 1054). ראיתי בחתימת שער השני הזה להורות ולהשכיל לתלמידים מדידת גובה השמש והירח ושאר כוכבים ע"י כלי מחזה א' הנקרא כלי הרובע לדעתבו בכל מקום כמה מעלות ודקין גובה כל כוכב ממעל לאופק (דוד גנז, נחמד ונעים נא, כא:).