רְבָעָה
°, ש"נ, — רביעה שניה, עונת האביב, ואמר המשורר: הנה ימי הקור כבר עברו וימי רבעה1 הסתו קברו, נראו בני התור בארצנו מראש ענפים זה לזה יקרו (ר"ש הנגיד, הנה ימי הקור, בן תהלים קסט, ששון, קי).
1 [המשורר משתמש כאן במלה רבעה ובהוראת רביע ربيع בערב', שהיא אביב: ימי האביב קברו את הסתו, בערב' שתא شتاء, גשם, חרף.]