תוש"ז, מ"ר רִבֵּעִים, — בן הדור הרביעי, נכד הנכד או הנכדה: כי אנכי יי' אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רִבֵּעִים לשנאי ((שמות כ ה); וכעין זה (שם לד ז), (במד' יד יח), דבר' ה ט).