ש"ז, מ"ר כנ', רְבָעָיו, רְבָעֶיהָ, רִבְעֵיהֶם, רִבְעֵיהֶן, — א) חלק רביעי במדה ובמשקל, Viertel; quart(er): ועשרן סלת בלול בשמן כתית רֶבַע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד (שמות כט מ). הנה נמצא בידי רֶבַע שקל כסף (ש"א ט ח). — ב) צד אחד מדבר בעל ארבעה צדדים: וידי אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רִבְעֵיהֶם (יחזק' א ח). ארבעת רִבְעֵיהֶן בלכתם ילכו (שם שם יז). בלכתם אל ארבעת רִבְעֵיהֶם ילכו (שם י יא). והאראיל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רְבָעָיו והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רְבָעֶיהָ (שם מג יו-יז). — ובתו"מ: שיערו חכמים שבעה רבעים ועוד מדברות, שהן חמש רבעים בציפורן, שהן קב ומחצה ירושלמית (תוספת' עד' א ב). פיטמה חציים כשירה, שילשים ורבעים1 לא שמענו (ירוש' יומא ד ה). אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום (שמואל, עירוב' נו.). — ובסהמ"א: וסדרם במדבר כסדר הגלגלים ארבעה דגלים כארבעת רבעי הגלגל (ר"י א"ת, כוזרי ג יז).