ש"ז, רִבְעִי, — כמו רֶבֶץ, רביצה; ארחי וְרִבְעִי זרית וכל דרכי הסכנתה (תהל' קלט ג). — ואמר הפיטן: ויוצר החיש תאות יצורו, והרגיל עזרו לרבע תשוקתו (יוסי בן יוסי, אזכיר גבורות, קבץ מע"י גאו' ב, 3). יצרו הורגל לתאות רבעו ושלחה עויליה להיות עובד ורועה (הוא, אתה כוננת עולם ברוב חסד, שם שם, 112). זכור ונתעולל לרבע כאשה, זדון לבו השיאו באשה (ר"א קליר, זכור איש, קרוב' זכור). בתוכה הוכן רבעו ואיך קצר מצעו ובעפר ימות גזעו (רמב"ע, אם חסדך שכחנו, דוקס, 76). — °ובמשמ' גשם, כמו ב. רְבִיעָה, ואמר הפיטן: אנא פתח לנו אוצרות רבעך1, ציה מהם בהרביעך (אנא אזון, הושענות להושענא רבה).