ב. רְגִיעָה – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

ב. רְגִיעָה

°, 1, ש"נ, — קמיטה, הִתְכַּוְּצות: כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום (רש"י, ויקר', יג כג).

1 [ע"פ הבנה זו בכתוב איו' ז ה. ועי' ג. רָגַע, הערה.]