רְגִישָׁה

°, ש"נ, — מעשה הרוגש, הנע והממהר: היש דבר בעולם אשר יש לו רגישה ואין לו שקיטה, ואיך רוגשים השמים ומתגלגלים תמיד בלי שקיטה (ר"י הדסי, אשכל שעג, קרוב לסופו). בבית אלהים נהלך ברגש וכו' ללכת ברגישה ובמהירות לב"ה (רש"י אב' ו ג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים