רָדַף 1, פיו"ע, רָדַפְתִּי, רָדְפוּ, רָדָפוּ,רְדָפוּנִי רְדָפוּךָ, רְדָפוּם, רְדַפְתֶּם, רֹדֵף, רוֹדֵף, רֹדְפֶיךָ, רֹדְפָם, רֹדְפִים, רֹדְפֵי, רֹדְפַי, רֹדפָי, רֹדְפֵינוּ, רֹדְפֵיכֶם, רֹדְפֶיהָ, רֹדְפֵיהֶם, רְדֹף, רדופי 2 רְדָפְךָ רָדְפוֹ, רָדְפָם, רְדֹף, רָדְפֵהוּ, רִדְפוּ, אֶרְדֹּף, אֶרְדּוֹף, אֶרְדֶּפָה, תִּרְדֹּף, תִּרְדְּפֵנוּ, תִּרְדְּפֵם, יִרְדֹּף, יִרַדֹּף 3 יִרְדָּף, יִרְדֳפֶך, יִרְדְּפוּ, יִרְדְּפֵהוּ, יִרְדְּפֵם, תִּרְדֹּף, נִרְדָּף, נִרְדְּפָה, תִּרְדְּפֻנִי, יִרְדְּפוּ, יִרְדֹּפוּ, יִרְדְּפוּנִי, יִרְדְּפוּם, — א) רָדַף אחרי פלוני, הלך אחריו ודבק בו, nachfolgen; (pour)suivre; to follow: הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רְדֹף אחרי האנשים והשגתם בראש' מד ד. ואהוד נמלט וכו' וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם ויאמר אליהם רִדְפוּ 4 אחרי כי נתן יי' את איבכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב שפטים ג כו-כח. — ובהשאלה, רָדפו טוב וחסד את האדם ודבקו בו: אך טוב וחסד יִרְדְּפוּנִי כל ימי חיי תהל' כג ו. — ורדף האדם שלום, משפט, צדקה, מרמה, יין, שכר, רוח וכדו' דבק בהם ובקש לקימם במעשיו: צדק צדק תֻּרדֹּף דבר' יו כ. שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד וְרֹדֵף שלמנים ישע' א כג. הוי משכימי בבקר שכר יִרְדֹּפוּ מאחרי בנשף יין ידליקם שם ה יא. שמעו אלי רֹדְפֵי צדק מבקשי יי' שם נא א. אפרים רעה רוח וְרֹדֵף קדים כל ביום כזב ושד ירבה הוש' יב ב. סור מקע ועשה טוב בקש שלום וְרָדְפֵהוּ תהל' לד יה. קרבו רֹדְפֵי זמה מתורתך רחקו שם קיט קנ. רֹדֵף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד משלי כא כא. — וְרָדַף האדם לדעת את ה': יחיינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו ונדעה נִרְדְּפָה 3 לדעת את יי' הוש' ו ב-ג. — ב) וְרָדַף איש או צבא-מלחמה אחר האויב כדי להשיגו, דלק אחריו באיבה, verfolgen; poursuivre; to pursue: ויגד ללבן ביום השלישי כי יברח יעקב ויקח את אחיו עמו וַיִּרְדֹּף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד בראש' לא כב-כג. ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רָדְפוּ אחרי בני יעקב שם לה ה. וחזקתי את לב פרעה וְרָדַף אחריהם שמות יד ד. ויחזק יי' את לב פרעה מלך מצרים וַיִּרְדֹּף אחרי בני ישראל וכו' וַיִּרְדְּפוּ מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים שם שם ח-ט. ואשר עשה ליל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם בְּרָדְפָם אחריכם דבר' יא ד. פן יִרְדֹף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו שם יט ו. ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים רִדְפוּ מהר אחריהם כי תשיגום יהוש' ב ה. והאנשים רָדְפוּ אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הָרֹדְפִים אחריהם שם שם ז. וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר ויזעקו כל העם אשר בעיקר לִרְדֹּף אחריהם וַיִּרְדְּפוּ אחרי יהושע וינתקו מן העיר ולא נשאר איש בעי ובית אל אשר לא יצאו אחרי ישראל ויעזבו את העיר פתוחה וַיִּרְדְּפוּ אחרי ישראל שם ח יה-יז. וברק רַדָף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים שפט' ד יו. וינסו זבח וצלמנע וַיִרְדֹּף אחריהם שם שם יב. אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רוֹדֵף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד ש"א כד יה. ויאמר (דוד אל שאול) למה זה אדני רֹדֵף אחרי עבדו שם כו יח. וַיִרְדֹּף עשהאל אחרי אבנר ש"ב ב יט. ויאמר דוד אל אבישי עתה ידע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום אתה קח לך את עבדי אדניך וּרדֹף אחריו וכו' ויצאו אחריו אנשי יואב וכו' ויצאו מירושלם לִרְדֹּף אחרי שבע בן בכרי שם כו ו-ז. — וְרָדַף האלהים אחר האדם בחרב: כה אמר יי' צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר וכו' וְרָדַפְתִּי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ירמ' כט יז-יח. — וְרָדַף את האויב, את נפש האדם באותה משמ': וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו וכו' וירדף עד דן ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וַיִּרְדְּפֵם עד חובה בראש' יד יה. וּרְדַפְתֶּם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב וְרָדְפוּ מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה יִרְדֹּפוּ ויקר' כו ז-ח. ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רֹדֵּף אתכם שם שם יז. ונתן יי' אליהך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רְדָפוּךָ דבר' ל ז. איכה יִרְדֹּף אחד אלף ושנים יניסו רבבה שם לב ל. ויהי ככלות ישראל להרג את כל יושבי העי בשדה במדבר אשר רְדָפוּם בו ויפלו כלם לפח חרב עד תמם יהוש ח כד. איש אחד מכם יִרְדָּף אלף שם כג י. ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך וַיִּרְדְּפֵהוּ אבימלך וינס מפניו שפט' ט לט-מ. ויצאו אנשי ישראל מן המצפה וַיִּרְדְּפֵהוּ את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר ש"א ז יא. אֶרְדְּפָה 1 איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלתם ש"ב כב לח. התבוא לך שבע שנים רעב בארצך ואם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רֹדְפֶךָ ואם היות שלשת ימים דבר בארצך שם כד יג. ואחזיה מלך יהודה ראה וינס דרך בית הגן וַיִּרְדֹּף אחריו יהוא מ"ב ט כז. זנח ישראל טוב אויב יִרְדְּפוֹ הוש' ח ג. על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רָדְפוֹ בחרב אחיו ושחת רחמיו עמו' א יא. יִרַדֹּף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי תהל' י ו. יהי דרכם חשך וחלקלקת ומלאך יי' רֹדְפָם שם לה ו. כי אתה אשר הכית רָדָפוּ ואל מכאוב חלליך יספרו שם סט כז. יען אשר לא זכר עשות חסד וַיִּרְדֹּף איש עני ואביום ונכאה לבב למותת שם קט יו. כל מצותיך אמונה שקר רְדָפוּנִי עזרני שם קיט פו. שרים רְדָפוּנִי חנם שם שם קסא. כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי שם קמג ג. סכותה באף וַתִּרְדְּפֵנוּ הרגת לא חמלת איכה ג מג. — ורדף לאדם במשמ' זו: כי תאמרו מה נִּרְדָּף לו ושרש דבר נמצא בי איוב יט כח. — וְרַדָף אל אדם או שבט במשמ' זו: ויצָעק כל איש אפרים וכו' וַיִּרְדְּפוּ אל מדין שפט' ז כד-כה . — ובהשאלה, רָדְפָה קללה או מחלה את האדם, רדף אותו הדם: יככה יי' בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון וּרְדָפוּךָ עד אבדך דבר' כח כב. ובאו עליך כל הקללות האלה וּרְדָפוּךָ והשיגוך עד השמדך שם שם מה. חי אני נאם אדני יי' כי לדם אעשך ודם יִרְדֳפֶךָ אם לא דם שנאת ודם יִרְדֳפֶךָ יחזק' לה ו. — ובלי השלמה, רַדָף, במקום רדף את האדם, אחר האויב וכדו': וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וַיִּרְדֹּף עד דן בראש' יד יד. אמר אויב אֶרְדֹּף אשיג אחלק שלל שמות יה ט. כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר יִרְדֹּף הקרא 1 בהרים ש"א כו כ. וישאל דוד ביי' לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשגנו— ויאמר לו רְדֹף כי השג תשיג והצל תציל שם ל ח. כי אמרו אויבי לי וכו' רִדְפוּ ותפשוהו כי אין מציל תהל' עא י-יא.
— ובינ' רֹדֵף, הרודף, הרודפים רדפַי, רדפיך: ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הָרֹדְפִים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שב הָרֹדְפִים וכו' וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הָרֹדְפִים ויבקשו הָרֹדְפִים בכל דרך ולא מצאו יהוש' ב יו-כב. ןח]נו אנשי העי אחריהם וכו' ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל הָרוֹדֵף שם ח כ. ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כי תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רֹדְפֵיכֶם ישע' ל י. אתה ידעת יי' זכרני ופקדני והנקם לי מֵרֹדְפַי ירמ' יה יה. יבשו רֹדְפַי ואל אבשה אני שם יז יח. ויי' אותי בגבור עריץ על כן רֹדְפַי יכשלו ולא יכלו שם כ יא. יי' אלהי בך חסיתי הושיעני מכל רֹדְפַי והצילני שם לא יו. החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי והרק חנית וסגר לקראת רֹדְפָי שם לה ב-ג. כמה ימי עבדך מתי תעשה בְּרֹדְפַי משפט שם קיט פד רבים רֹדְפַי וצרי שם שם קנז. הצילני מֵרֹדְפַי כי אמצו ממני שם קמב ז. גלתה יהודה מעני וכו' כל רֹדְפֶיהָ השיגוה בין המצרים איכה א ג. היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רוֹדֵף שם שם ו. קלים היו רֹדְפֵינוּ מנשרי שמים שם ד יט. והים בקעת לפניהם וכו' ואת רֹדְפֵיהֶם השלכת במצולות כמו אבן במים עזים נחמ' ט יא. — ובצרוף נס ואין רֹדֵף, נפלו ואין רֹדֵף, ורֹדֵף אין, וכדו': ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רֹדֵף וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורֹדֵף אין ויקר' כו לו-לז. נסו ואין רֹדֵף רשע משלי כח א. — ג) במשמ' נדף או הדף, דחף והבריח כאלו ברוח 5, fortjagen; chasser; to chass: והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבכם וכו' וְרָדַף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ויקר' כו לו. העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תִּרְדֹּף איוב יג כה. ההפך עלי בלהות תִּרְדֹּף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי שם ל יה. — ד) ובינ' רֹדֵף במשמ' רפה וחלש: ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים וְרֹדְפִים 4 ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין שפט' ח ד-ה. — ובתו"מ: שור שהיה רודף אחר שור אחר והוזק וכו' המוציא מחברו עלי הראיה, היו שנים רודפי אחר אחד וכו' שניהם פטורין ב"ק ג יא. ואלו ה שמצילין אותו בנפשן הרודף אחר חברו להרג וכו' אבל הרודף אחר בהמה וכו' אין מצילין אותן בנפשן סנה' ח ז. בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף 6 יהודה בן תימא, אב' ה כא. היה בכור רודפו ובעטו ועשה בו מום הרי זה ישחט עליו בכורות ה ד. אקפח את בניי וכו' שאלו הרודף רודף אחריי נכנסתי לבית עבודה זרה ואין אני נכנס לבתיהן (של מינין) ר' טרפון, תוספת' שבת יג ה; וכעין זה ירוש' שם טז א. מעשה באחד שהיה מסקל מתוך שדהו ונותן לרשות הרבים היה אחד רודפהו 6 מפני מה אתה מסקל מתוך שאינו שלך ונותן לתוך שלך תוספת' ב"ק ב יג. רודף שנעשה נרדף מהו להציל את הרודף בנפשו של נרדף ירוש' סנה' ח ט. הוא דמשק אליעזר, שבשבילו רדפתי מלכים עד דמשק ויעזרני האל ר' אלעזר, מד"ר בראש' מד. לעולם ואלהים יבקש את נרדף, אתה מוצא צדיק רודף צדיק ואלהים יבקש את נרדף, אפי' צדיק רודף רשע ואלהים יבקש את נרדף ר' הונא בשם ר' יוסף, שם ויקר' כז. לעולם הקב"ה תובע דמן של נרדפין מן הרודפין ר' יהודה ב"ר סימון בשם ר' נהוראי, שם שם. אמר הב"ה שור נרדף מפני ארי וכו' ולא תקריבו לפני מן הרודפים אלא מן הנרדפין ר' אליעזר ב"ר יוסי בן זמרא, שם שם. אמר הקב"ה אוהב אני לנרדף ושונא לרודף פסיק' רבי', שור או כשב, קצג:. — *ורדף הבעל את אשתו (לילך) לבית אביה 7 verstossen; répudier; to repudiate: הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה כעס מבעלה או שהיה בעלה זקן או חולה וכו' צריכות להמתין שלשה חדשים, דברי ר' מאיר, ר' יהודה מתיר להתארס ולהתנשא מיד תוספת' יבמ' ו ו; וכעין זה בבלי יבמ' מב:, כתוב' ס:. הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה, שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל במקון שהיא רוצה וכו' ורמינהי אשה רגל הראשון אוכלת משל אביה אוצה משל בעלה, לא קשיא, כאן ברדופה לילך, כאן כשאינה רדופה (ד)כתיב אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, וא"ר יוחנן ככלה שנמצאת שלימה בבית חמיה ורדופה לילך להגיד שבחה בבית אביה 8 כדכתיב והיה ביום ההוא נאום ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי אמר ר' יוחנן ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה 9 פסח' פז.]. המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהוא עמה בעיר חודש אחד יקיים, שנים יוציא ויתן כתובה ובזמן שהוא בעיר אחרת רגל אחד יקיים ג' יוציא ויתן כתובה וכו' הא גופא קשיא, אמרת רגל אחד יקיים הא שנים יוציא ויתן כתובה נא שנים יקיים וכו' רבה בר עולא אמר לא קשיא, כאן ברדופה כאן בשאינה רדופה, אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום, א"ר יוחנן ככלה שנמצאת שלימה בבית חמיה ורדופה לילך ולהגיד שבחה בבית אביה, והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי, אמר ר' יוחנן, ככלה בבית חמיה ולא ככלה בבית אביה [[מקור: כתוב' עא: 10. — *ורָדפו מי הנהר, שטפו במהירות: הרוצה לטהרן וכו' מניחן תחת צינור שמימיו מקלחין או במעיין שמימיו רודפין 2 רשב"ג בשם רבי יוסי ע"ז עה.. — *ורָדַף הלב, התאוה לאכול כל שעה: אכול בצל ושב בצל ולא תיכול אווזין ותרנגולין ויהא לבך רודף 11 עליך ר' יוחנן בשם ר' יהודה בר אילעלי, פסחים קיד.. — *ובהשאלה, רָדַף שלום: הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה הלל, אב' א יב. — *ורדף אחר שררה וכדו': כל מי שרודף אחר שררה שררה בורחת ממנו וכל מי שבורח משררה שררה רודפת אחריו תנחו' ויקר' ג. אבימלך בן ירובעל רדף אחר השררה והשררה ברחה ממנו וכו', משה ברח מן השררה ורדפה אחריו שם שם. — ושגור הפתגם: כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו וכל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו. — ובסהמ"א: אך את שבתתי תשמרו, אף על פי שתהיו רדופין 12 [וזריזין] בזריזות המלאכה שבת אל תדחה מפניה רש"י, שמות לא יג. באמתך, מתוך שאתה אמיתי ואמרת ליפרע מהולכי רכיל ורודפי הרג לכך הצמיתם הוא, תהל' נד ז. טיף להדי טיף טיף, שמטפטף תדיר והטיפים רודפות זו את זו ותכופות והנחש שומע ובורח הוא, ע"ז ל:. ואין הקביעות רודף אחר ראית הלבנה בירושלים ראב"ע, ויקר' כג ג. ותעגב, לשון תאוה, שהיתה רדופה אחריהם לעזרה ר"א בלגנצי, יחזק' כג ד. שהתפילין מוכיחין עליו שהוא רודף אחר מצות ואינו ממבטלי תפלה רמב"ם, תפלה ו א. שהרי אומר לו אין רצוני שאתן מעותי שבידי ואהיה רודף אחריך לדין הוא, שלוחין ה ד. תמצא משפחות מבני טובים דלים ורדופים ונשפלים ספר חסידים תתשיב. ולפי ששתי עופות אלו רדופין מכל שאר עופות בחר בהם הקב"ה חזקוי עה"ת, ויקר' א יד. — ואמר המשורר: התרדף נערות אחר חמשים ר"י הלוי, התרדף, ברודי ב, 160. אברח לשם עולם וירדף אחרי כי התהלות ירדפו ברח משלם בן שלמה דאפיאירה, עם מעלת עלמי, ידיעות המכון לחקר השירה העברית ד, כג. שמעו מליצי רעיוני רדפי עולם ואחר תאוה הדחו הוא, קו קו, שם שם, כט. הרדפים מות תמותת תרדפם הוא שם שם לא. — °ובפילוסופיה, רָדַף מאמר מאמר אחר, נמשך אחריו, דמה לו בענינו 13: וזה המאמר רודף מאמר אשר קדמו וכו', וירדוף זה המאמר גם כן המאמר אשר סמוך לו כשיקשר עמו וכו' פי' תאמסטיאוס לסי' השמים והעולם של ארסטו, תרגום ר' זרחיה בן יצחק הספרדי, הוצ' לנדויאר, 6. שיהיה התנועה רודפת הזמן וכו' כי גודל התנועה רודף לגודל המהלך, כמו שגודל הזמן גם כן רודף לגודל התנועה שם 15. נרדוף בזה מאמר אחר ואתחיל לרדוף מאמר שהתחלתי למעלה מבוא לאגרת הטלסמאות, עי' קלצקץ, אוצר המונחים הפילוסופיים ד, 24. — °ושמות רודפים, כמו שמות נרדפים, שמות קרובי ענין: וקרא הַשְׂכֵּל וְיָדוּעַ שני ענינים מפני שאינן אצלי נשואים במקום הזה על דבר אחד רודפים עד שיהיה ענינם אחד, כלומר שיהיה ענינם השכל וידוע אותי כי שמות הרודפים ישמשו בהם מעט החכמים, ע"כ הם אצלי נאמרים על ב' דברים וכו' ר"ש א"ת, הקדמה לשמונה פרקים להרמב"ם.
— נִפע', נִרְדָּפְנוּ, נִרְדָּף, — נִרְדַּף האדם, שרדפו אותו: על צוארנו נִרְדָּפְנוּ יגענו לא הונח לנו איכה ה ה. מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נִרְדָּף ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל המעשה שם 13 קהל' ג יה-יז. — ואמר בן סירא: אל תאמר מי יוכל כחי כי יי. מבקש נרדפים ב"ס גני' ח ג. — ובתו"מ: רדף שנעשה נרדף מהו להציל את הרודף בנפשו של נרדף ירוש' סנה' ח ט. לעולם הקב"ה תובע דמן של נרדפין מן הרודפין שכן הבל נרדף מפני קין ובחר הקב"ה בהבל וכו' נח נרדף מפני דורו ולא בחר הקב"ה אלא בנח וכו' אברהם נרדף מפני נמרוד ובחר הקב"ה באברהם וכו' יעקב נרדף מפני עשו ובחר הקב"ה ביעקב וכו' יוסף נרדף מפני אחיו ובחר הקב"ה ביוסף וכו' משה נרדף מפני פרעה ובחר הקב"ה במשה וכו' דוד נרדף מפני שאול ובחר הקב"ה בדוד וכו' שאול נרדף מפני פלשתים ובחר הקב"ה בשאול וכו' ישראל נרדפין מפני האומות ובחר הקב"ה בישראל ר' יהודה ב"ר סימון בשם ר' יוסי ב"ר נהוראי, מד"ר ויקר' כז. אמר הקב"ה שור נרדף מפני ארי, עז נרדף מפני נמר, כבש מפני זאב, לא תקריבו לפני מן הרודפים אלא מן הנרדפין רבי אליעזר ב"ר יוסי בן זמרא, שם שם. מי שהיה נרדף מן הגוים או מן הלסטים צחלל את השבת בשביל למלט את נפשו שם במד' כג. אמר הקב"ה אוהב אני לנרדף ושונא לרודף פסיק רבי', שור או כבש, קצג:. — ובסהמ"א גם במשמ' רצוף ושוטף: פי' אם נרדפת התפלה בפיו ערוך ערך שגר. — ואמר המשורר: יהי נרדף אשר ירדף שררה משךם בן שלמה דאפיאירה, ביום סגריר ידיעות המכון לחקר השירה העברית ד, נא. אליך יבוא כל נהדף ועשוק ורצוץ ונרדף זכריה בן סעדיה, ספר המוסר, כ"י הימני. — °ונרדף אחר דבר, במשמ' נמשך אחריו, להוט אחריו 14: ועם היות המלך דוד בטבעו אוהב הנשים ונרדף אחר המשגל הנה היה כבר בחסרון הכחות כל כך שלא ידעה ולא קרב אליה לשכב עמה ר" אברבנאל, מ"א א. — °ומלים נרדפות, שמות נרדפים, לשונות נרדפים 15 וכדו', מלים שוות במשמעותן זו לזו Synonyme; synonym(e)s: הנסתרים, הכנוים, השמות הנרדפים, הנבדלים וכו' מלות הגיון יג. ויש מהשמות שהם נרדפים, רצוני לומר, שזה רודף ענין זה והם בהפך המשתתפים כי הנרדפים הם כשהגדר אחד והשמות משתנים ר"י אנטולי, מלמד התלמידים נח יב. והשמות יש מהם משותפות ויש מהם מוסכמים ויש מהם נרדפים רש"ט םלקירא, ראשית חכמה ב, 24. ברוב הימים והדורות וכו' הסבו פניהם, האנשים אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהם וכו' להבדיל בין הלשונות הנראים כמורים על דבר אחד בעינו, והם נקראים לשונות נרדפים (aynonima) שד"ל, בית האוצר א, ב: לא מצאתי מקצוע בתורה מלא פליאות חכמה הסמויות מן העין, יותר מחקירת הנרדפים שם ג.. — °ובמשמ' קשור במערכת סבות ותוצאות: שכל בלתי הרגשי לא תבקש לו עלה וסבה ולא תפול בה מחשבה, אמנם המקרה בזה נרדף וכל עלה וסבה ממנו לא תהדף מנחם הגולה, מכתב לקהלת אלקהרא, לקו"ק נספח', 50.
— פִע, רִדְּפָה, מְרַדֵּף, יְרַדֶף. תְּרַדֶּף — א) רִדֵּף האדם את פלוני, רץ אחריו, שקד ללכת אחריו nachlaufen; courir après; to run after: וְרִדְּפָה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא הוש' א ט. כן צדקה לחיים וּמְרַדֵּף רעה למותו משלי יא יט. עבד אדמתו ישבע לחם וּמְרַדֵּף ריקים חסר לב שם יב יא. חטאים תְּרַדֵּף רעה ואת צדיקים ישלם טוב שם יג כא. תועבת יי' דרך רשע וּמְרַדֵּף צדקה יאהב שם יה ט. מְרַדֵּף אמרים לא המה 16 שם יט ז. עבד אדמתו ישבע לחם וּמְרַדֵּף ריקים ישבע ריש שם כח יט. — ב) רִדֵּף האל את אויביו חשך, דחף אותם לחשך: ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו יְרַדֵּף חשך 17 נחום א ח. — ובתו"מ: הגנב והאנס והגזלן וכו' אם היו בעלים מרדפין אחריהם אין תרומתן תרומה וכו' תוספת' תרומ' א ו. שטף נהר עצים אבנים וקורות וכו' אם היו בעלים מרדפין אחריהם או שהיו במקום אחר הרי אילו של בעלים שם ב"ק י כד. כמה דברים אמורים (שהזיתים הם שכחה) בזמן שאינו מכירו, אכל אם היה מכירו מרדף אחריו אפילו עד מאה ירוש' פאה ז ב. אשה וקטן בני עדות גינהו, אמר רב יהודה אמר שמואל, הב"ע כגון שהיו בעלים מרדפין אחריהם ב"ק קיד:. שרשי פתוח אלי מים, זה היה יעקב מרדף בבית מדרשות הפתוחין לתורה תנחו' בובר, תולדות יג, סז:. תאהבון ריק, מה אתם מרדפים אחר דברים של ריקנות מדרש תהלים ד ח. — *ורִדֵּף התובע אחר הנתבע, הלך אחריו לתבעו לדין: ר' יוחנן בעי, ביבמה מי מרדף אחר מי, התיב רבי לעזר והכתיב ועלתה יבמתו השערה ירוש' יבמ' יב ו. — *ורִדֵּף הבורר זעותו של בעל דין, שקד לבקש זכות לו: דיני ממונות בשלשה כו' א"ר זירא שמתוך שביררו מרדף זכותו ירוש' סנה' ג א. — ובסהמ"א: וכל ימותיה (הנפש) מרדפת להוסיף על מה שבידה טוחו"מ שסח, בשם רב שרירא גאון. לפיכך אם נתברר הדבר שבעל הכלים היה מרדף אחריהן לא הוי יאוש שם שם. ובעבור שבמקומות לחים ורטובים נתרבה הפקת האדים המרדפים את האויר לפניהם יאוועל, למודי הטבע, סה.. — ואמר המשורר: אראה המולה מקללת ומקצפת נגד קהלה מחללת כקוצפת, תרדוף רבבה לאיש מהם ותפח אך מהם באחד אבד רבוא מרדפת ר"ש הנגיד, בן תהלים קמג, ששון קב. למה ירדף אחרי גוה אבל משרה עלי שכמו כמתאצלת משלם בן שלמה דאפיאירה, אשאל ויש משרה, ידיעות מכון שוקן ד, מה.
— פעֻ', רֻדַּף, — שרדפו והדפו אותו: לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו וגם ממרחק וְרֻדַּף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה ישע' יז יג.
— הִפע', הִרְדִיפֻהוּ, — כמו קל: כתרו את בנימן הִרְדִיפֻהוּ 18 מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש שפט' כ מג. — ובסהמ"א: ויך לב יהודה בקרבו כי המלחמה הרדפתהו ולא היה לו זמן לאסף העם ספר חשמונים עפ"י כ"י פריז, הוצ' א. שויצר, 12. הרדיף במשמ' הכפיל את המלה בתתו שם נרדף לה: — *והנה הוא מרדיף 19 הלשון ואמר מה יתענג בשרו וכו' משה בן חביב, פרוש בחינת עולם, מה יתענג בשרי בהתקשר .
— הָפע', מֻרְדָּף, — כמו נִרְדָּף: מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מֻרְדָּף 20בלי חשך ישע' יד ו. — ובסהמ"א, בענין שמות נרדפים: ועתה אבאר מלת מורדפים והיא מלה הגיונית ופירושה רצופים כמו שקרו שמות נרדפים כל השמות השווים בפתרון ושונים במבטא מכורת המסורת ו.
— הִתפ', *הִתְרַדֵּף, — כמו נִפע', שרדפו אותו: והמלאכים שנפלו מגדולתן וממקום קדושתן מן השמים בימי דור אנוש כשהם עולים לשמוע דבר מאחורי הפרגוד הן מתרפין בשבט של אש וחוזרין לאחוריהן למקומן פדר"א ז. — ובסהמ"א התרדפו, במשמ' באו זה אחר זה 21: וממגד גרש ירחים, פרות התרדף הירחים ר"ל הפרות ההווים בכל פרק מפרקי השנה על התרדפם ובואם זה אחר זה סה"ש לריב"ג, גרש. הרימו גרושותיכם מעל עמי, רעותיכם המתרדפות לבוא עליהם בכל ירח וירח ובכל פרק ופרק שם שם. הצים (של הי"ד מלכים הטעמים) מתרדפים הי' באים שנים או יתר זה אחר זה ר"א בחור, טוב טעם ג.
1 [גם בארמ' ובסור' בא רדף בכל ההוראות של הפעל בעבר', וכן בשבאית ובערב' רדפ ردف במשמ' כא אחר חאדם או דבר. בלשונות הקדומות ביותר, באשור' ובאוגרית', אין השרש, ובאשור' במקומו רִדּוּ, שהוא רדה בעבר, ועל כן אפשר שנולד רדף מתוך צרוף קדום כגון רדה פאתי, אפי, פני וכדו', שהפך לפעל אחד.]
2 [כך כתיב; קרי: רָדְפִי.]
3 [אין הנקוד מתכון למבטא: יִרַדֹּף, אלא,כבמקרי הפתח הגנוב, למבטא: יִאַרְדֹּף, בתנועת פתח בין יִ ובין רְ. והשוה טורטשינר, המבטא העליז, עמ' 41, הוא, ספר איוב, עמ' 37. הערה 1.]
5 [אמנם השבעים מתרגמים כאלו גרסו: רְדוּ אחרי כמו בהמשך: וירדו אחריו, וכך נראה.]
4 [אמנם נראה שכונת המקור היא: ונחיה לפניו וְנִרְעֹה נִרְדְֹּפֹה (את ה', כדי) לדעת את ה', כצרוף רעה — רדף שם יב ב: רֹעֵה רוּחַ וְרֹדֵף קדים.]
6 [בתהל' יח לח: אֶרְדּוֹף.]
7 [כאמור בהערה בערך א. קֹרֵא, אין קֹרֵא כאן שם עוף, אלא אדם קורא מלא אחרי האריה וכדומה, והוא הנושא שבמשפט.]
8 [במקרים אלו, וכן בפֻע' ישע' יז יג בא רדף במשמ' של נדף בשנוי מבטא נ—ר, עי' לעיל בדברים שנאמרו על האות ר ומבטאה, ואין צרך להניח כאן ט"ס רדף במקום נדף.]
9 [אך כנראה צ"ל עיפים וְרָפִים או וּרְפֵי יָדַיִם במקום ורדפים. ואפשר שנפלה ט"ס זו על פי הפסוק שאחר זה: כי עיפים ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין.]
10 [הביטוי קשה. המפרשים פרשו או: לרדוף אחרי מזונותיו, או לרדוף אותו מן השמים ולהענישו למעשיו שאין ב"ד של מעלה מענישין פחות מבן עשרים ואין פרושים אלו מסתברים, בפרט מצד הלשון. ויותר נראה, שמלים אלו בן כ' לרדוף המשך הן לקודם: בן י"ח לחופה — ואם אינו נושא אשה עד היותו בן ב', לרדוף, כלומר אז ראוי שירדפו ויוכיחו אותו, כדברי רבא וכן תנא דבי רבי ישמעאל: עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע כ' ולא נשא אומר תיפח עצמותיו קדוש' כט:. ואמנם הרשימה: בן חמש למקרא וכו' אינה נזכרת בפרוש הרמב"ם ואינה במדב"מ, ושטרַק מעיר, הָעברה מסוף הפרק הנה כדי לא לסים בדבר רע ("מת ועבר ובטל מן העולם") — ולפי זה אינה של יהודה בן תימא אלא של בן הא הא.]
הערת השוליים מספר 11 חסרה, או לא מוספרה נכון! [בדפוס נוספו כאן המלים: אמר לו.]
הערת השוליים מספר 12 חסרה, או לא מוספרה נכון! [במשמ' זו בא רדף כתמורת הרומ' repudiare. גרש (הבעל)את אשתו, ועי' רִדּוּף מ"ר רִדּוּפִין, הערה. ובהערות שאחר זו.]
הערת השוליים מספר 13 חסרה, או לא מוספרה נכון! [הנכון בנוסח הילקוט, שה"ש ח י, בהפוך סדר המלים: ורדופה לילך בבית אביה להגיד שבחה ע"כ, כלו': ולהגיד שבחה מתכון הכתוב, בביטויים מרֻבים כאלה בספרות התלמודית, כגון להודיע שבחן של ישראל להגיד מה גרם וכדו' (עי' בכר, Ex Term I, עמ' 17, שם 69 ועוד), ואפילו במקרא: להגיד כי יש ה' תהל' צב טז.]
הערת השוליים מספר 14 חסרה, או לא מוספרה נכון! [במקום זה נאמר בפסחים פז: ואמר רבי אליעזר, לא הגלה הקב"ה. את ישראל לבבל אלא מפני שעמוקה כשאול וכו' רבי יוחנן אמר מפני ששיגרן (נ"א ששילחן, עי' ד"ס) לבית אמן, משך לאדם שכעס על אשתו, להיכן משגרה לבית אמה (נ"א אביה, עי' ד"ס). ועל פי הענין אולי הנכון: שגירשן וכו' מגרשה וכו'.]
הערת השוליים מספר 15 חסרה, או לא מוספרה נכון! [במקום שמוש ברור ומובן זה שבתוספת' ובבבלי', רדופה (מבעלה לילך) לבית אביה, נאמר בירוש' פסח' ה א, כתוב' ז ד על אותן המשניות כבבבלי, להפך: שאביה רודפה לבית בעלה. ועי' רִדּוּף, מ"ר רִדּוּפִין, הערה.]
הערת השוליים מספר 16 חסרה, או לא מוספרה נכון! [ע"פ הארמ' שבתו"מ: רדיפי מיא יומא עז:, ב"ב עג:, ע"ז לט. נ"א. רדופין, עי' ד"ס.]
11 [נ"א רדוף, עי' ד"ס.]
12 [אולי ע"פ הבנה כזאת של הצרוף שבתו"מ: היתה רדופה ללכת. עי' בהערה למקום.]
13 [על סמך שמוש הפעל בערב' בבנינים ראדף, תראדף دادف, تدادف במשמ' זו. ועי' בדברי ר"ש א"ת, פרוש המלות הזרות, רדף.]
14 [המאמר בצורתו שלפנינו סתום וקשה הוא, ואין פרושי המפרשים והצעות התקון מניחים את הדעת. ואף דברי ב"ס גני' ה ג והאלהים יבקש נרדפים, כבר בנויים הם על יסוד הכתוב, ואין בהם אור לו. ואולם ברור הוא, שאין המלים והאלהים יבקש את נרדף מצטרפות עם מה שלפניהן (מה שהיה כבר הוא וכו') אלא עם ענין משפטו של האלהים על צדיק ורשע שאחריו, ובענין זה נאמר במקור כנראה: ואת האלהים יבקש נרדף (כי אין את בא בדרך כלל אלא עם המלה המיֻדעת, בהא הידיעה או בכנוי וכדומה), למען ישפט בינו ובין הרודף. ואפשר שיש לסדר את הכתובים בסדר זה: (יז) אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים (סוף יה) ואת האלהים יבקש נרדף (יו) ועוד ראיתי תחת השמים מקום המשפט שמח הרשע ומקום הצדק שמה הרשע.]
15 [בתרג' הערב' מתאדף متدف במשמ' זו.]
16 [כנראה הכונה: מְרַדֵּף אֹמְרִים לו המה, כלו' אחי הרש קוראים לו מְרַדֵּף כשהוא רוצה בחברתם. ועי' טורטשינר, משלי שלמה עמ' 72.]
17 [אפשר גם לראות חשך כנושא במשפט כדברי ראב"ע: החשך ירדף עמהם ואחריהם או שירדפ' אל מקום החשך שלא יראה בבא כלה עליהם, ע"כ. ורד"ק, סה"ש, רדף כותב: והוא פועל יוצא לשלישי שהאל מרדף והחושך רודף והאויבים רדופים. ואמנם יתכן שכונת המקור היא בהפוך האותיות: ואיביו יְרַפֵּד חֹשֶׁךְ, כלו' ישכיב בחשך, בשאול, כלשון הכתוב איוב יז יג: בחשך רפדתי יצועי.]
18 [במסרה, אות ר סימן ז', נמסר עליה: רי"ש דגושה, אבל בכל הספרים כ"י ודפוסים ישנים הרי"ש בלא דגש (גנצבורג). ויש מציעים לקרא: וַיִּרְדְּפֻהוּ. ועי' גם מְנוּחָה, הערה.]
19 [ע"פ הערב' מתראדף.]
20 [כך ע"פ נקוד המסרת, אך לפי הענין נראה יותר לנגד מִרְדַּף כשם הפעל (בסמ') מן רדך, קל, ובהקבלה מדֻיקת אל מַכַּת בלתי סרה.]
21 [עי' הערה 25.]