*, ש"ז, — שה"פ מן רחץ, מעשה הרוחץ במים, Waschung; lavement; ablution, ורִחוּץ של מימי רגלים, כנוי של גנאי לטבילת המשֻמד: תמן צווחין לפעלה טבא עמדה וצווחין לרחוץ1 של מימי רגלים עמידה (ר' אבא, ירוש' שבת ט א).