ש"ז, כנ' רָחְבּוֹ, רָחְבָּהּ, רָחְבָּן, — א) תכונת הדבר הגדול והרחב ושטחו  Weite; largeur; width:  וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רֹחַב ארצך עמנו אל (ישע' ח ח). ורחבה ונסבה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רֹחַב לבית למעלה (יחזק' מא ז). — ורֹחַב לב, דעת וידיעה רחבה ומקיפה: ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורֹחַב לב כחול אשר על שפת הים (מ"א ה ט). — ורֹחַב מַיִם ככנוי לתהום ומים שבשמים1: מנשמת אל יתן קרח2 ורֹחַב מים במוצק (איוב לז י). — ב) כוון של דבר בעביו Breite; largeur; breadth:  והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על פני רֹחַב הבית (מ"א ו ג). ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלהים הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורֹחַב אמות עשרים והאולם אשר על פני הארך על פני רֹחַב הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים (דהי"ב ג ג-ד). ויעש את בית קדש הקדשים ארכו על פני רֹחַב הבית אמות עשרים וְרָחְבּוֹ אמות עשרים (שם שם ח). — ועם ב, בְּרֹחַב, בָּרֹחַב, בכוון הָרֹחַב: ומסך שער החצר מעשה רקם וכו' ועשרים אמה ארך וקומה בְרֹחַב חמש אמות (שמות לח יח). בְּרֹחַב גדר החצר דרך הקדים אל פני הגזרה ואל פני הבנין לשכות (יחזק' מב י). וחמשת אלפים הנותר בּרֹחַב על פני חמשה ועשרים אלף (שם מח יה). — ובמדידה אך במשמ' מדת הרֹחַב, רחבו של מקום או דבר: ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רָחְבּוֹ ואמה וחצי קמתו (שמות כה י). ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רָחְבּוֹ ואמה וחצי קמתו (שם שם כג). ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה וְרֹחַב ארבע באמה (שם כו ב). עשר אמות ארך הקדש ואמה וחצי האמה רֹחַב הקרש האחד (שם שם יו). ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רֹחַב (שם כז א). וְרֹחַב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה וכו' וְרֹחַב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה (שם שם יב-יג). ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה וְרֹחַב ארבע באמה (שם לו ט). והבית אשר בנה המלך שלמה ליי' ששים אמה ארכו ועשרים רָחְבּוֹ ושלשים אמה קומתו והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רָחְבּוֹ על פני הבית (מ"א ו ב-ג). היצוע התחתנה חמש באמה רָחְבָּהּ והתיכנה שש באמה רָחְבָּהּ והשלישית שבע באמה רָחְבָּהּ (שם שם ו). וביד האיש קנה המדה וכו' וימד את רֹחַב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד וכו' וימד את סף השער קנה אחד רֹחַב ואת סף אחד קנה אחד רֹחַב והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רֹחַב (יחזק' מ ה-ז). ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון כארכן כן רָחְבָּן (שם מב יא). — ובתו"מ: היתה שדהו זרועה ירק והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחר וכו' ר' עקיבה אומר אורך ששה טפחים ורוחב מלואו, ר' יהודה אומר רוחב כמלא רוחב הפרסה (כלא' ג ג). חולית הבור והסלע שהן גבוהים עשרה ורחבן ארבע הנוטל מהן והנותן על גבן חייב (שבת יא ב). שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטווה כמלא רוחב הסיט כפול (שם יג ד). כל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב  טפח (ערוב' א ה). לחיין שאמרו גובהן עשרה טפחים ורחבן ועובין כל שהוא, ר' יוסי אומר רחבן  שלשה טפחים (שם שם ו). עושין פסין לביראות וכו' גובהן עשרה טפחים ורחבן ששה ועובין כל שהוא (שם ב א). הרוצה לעשות רפת בקר בונה ארבע אמות על שש וכו' טרקלין עשר על עשר, רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו (ב"ב ו ד). והכוכין ארכן ארבע אמות ורומן שבעה ורחבן ששה (שם שם ח). ורצועה של עגל בידו כפולה וכו' ידה טפח ורחבה טפח (מכ' ג יב-יג). שתי הלחם ארכן שבעה ורחבן ארבעה וקרנותיהן ארבע אצבעות, לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה וקרנותיו שבע אצבעות (מנח' יא ד). השלחן ארכו עשרה ורחבו עשרה, לחם הפנים ארכן עשרה ורחבן חמשה, נותן ארכו כנגד רחבו של שלחן וכופל טפחים ומחצה מכאן וטפחים ומחצה מכאן, נמצא ארכו ממלא כל רחבו של שלחן (שם שם ה). עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב מאה ושלשים וחמש (מד' ב ה). וכבש היה לדרומו של מזבח שלשים ושתים על רוחב שש עשרה (שם ג ג). חתכו חוליות לרחבו פחות מארבעה טפחים טהור (כלי' ה ח). כירה שנחלקה לארכה טהורה ולרחבה טמאה (שם ז ג). ים נפה וכברה וכף של מאזנים משיעשה דור אחד לרחב שלהן (שם טז ג). מחצלת וכו' נחלקה לרחבה ר' יהודה מטהר (שם כ ז). שירי המאור רום אצבעיים על רוחב הגודל (אהל' יג א). בהרת כגריס וחוט יוצא ממנה אם יש בו רוחב שתי שערות זוקקה לשער לבן (נגע' ד ה). קלע של ספינה וכו' ורצועות מנעל וסנדל שיש בהן רוחב כגריס הרי אלו מטמאין בנגעים (שם יא יא). נכנס (מצורע( לבית הכנסת עושים לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים על רוחב ארבע אמות (שם יג יב). נפרצו זה בתוך זה על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפופרת הנוד (מקו' ו ט). המודד את הבור בין לעמקו בין לרחבו הרי זה בכי יותן ד"ר טרפון, ר"ע אומר לעמקו בכי יותן ולרחבו אינו בכי יותן (מכשיר' ה ד). זה שהיה מוטל על חמשה ספסלים וכו' לארכן טמאין לרחבן טהורין (זב' ד ד). וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים וכו' מה במצרים נתתי לך ברוחב יד אף אתה תתן לו ברוחב יד (ספרי דבר' קכ). — ובסהמ"א: שיעור הדף וכו' לא יעשה חצי ארכו יתר על רחבו ולא רחבו  יתר על חצי ארכו (סופר' ב ח-ט). בדבר הבולט כגון מיעוט שייך למימר רוחב ובדבר השוקע ומקיפות אותו מחיצות כגון חקק שייך לומר לשון משך (רש"י, ערוב' ה., ד"ה משכו) וירא (אנטיוכוס) כי לא היה לו כתמול שלשם לתת מתנות ברוחב ידים להגדיל על המלכים אשר היו לפניו (ספר חשמונאים, הוצ' א. שויצר, 7במקור נדפס 'ספר חשמונים'). — °ובהשאלה, רֹחב השם, המושג וכדומה, לא בדיוק אלא גם בפחות או ביותר מזה, Spielraum; latitude: ואין מזרח ואין מערב ולא תחלה ולא סוף ולא שמות ידועים לימים והמסדר הנזכר נתן שמות ידועים לימים מא"י3, אך לקריאת השם רוחב עכ"פ מפני שלא יתכן לזכור מקומות כל נקודה ונקודה מהארץ כי בירושלים עצמה מזרחים ומערבים רבים וכו' ועכ"פ נודה ברוחב והרוחב אשר נחלקים בו הקטרים בקריאת יום בעצמו היה י"ח שעות (ר"י א"ת, כוזרי ב כ). כן במציאות בעצמו מינים מכונים מן ההויה קימים נמשכים על סדר אין הבדל ביניהם אלא מעט לפי רחב המין ההוא בכמותו ואיכותו (ר"ש א"ת, מו"נ א עב). שכמות דבר מן הדברים הטבעים הוא משוער לפי טבעו, ולזה לא תמצא דרך משל נמלה בשעור גמל ולא גמל בשעור נמלה, ואולם היה אפשר באלו הדברים אשר בכאן שיהיו אישי המין האחד מתחלפים בכמותם, מפני שהוא מחויב בהם וכו' שיהיה לחמרם רחב בכמות ובאיכות וכו' וימצאו מפני זה קצתם יותר גדולים מקצת וכו' וזה שאם לא היה לחמר המין האחד רחב הנה יהיו בכאן מינים אין תכלית למספרם וכו' וזה ממה שיחייב שיהיה לחמר המין האחד רחב באיכותו עד שיתכן שימצאו לאנשים מתחלפים ממין אחד מזגים מתחלפים חלוף מה וכו' ולזאת הסבה בעינה היה מחוייב שיהיה לו רחב בכמות (רלב"ג, מלחמות השם ו א ח, 317-318). אמנם אישי האדם וכו' להם מרחב גדול מאד וכו' הנה זה הוא רוחב זה המין (אמו"ר לראב"ד א ו, 24). — °ובהנדסה, אחד משני ממדי השטח או אחד משלשת ממדי הגוף: ודע כי האורך קו בין שתי נקודות והרוחב שני קוים והנה זה שטח (ראב"ע, יסוד מורא יא). ובעבור כי גבול גוף שלשה האורך ורוחב ועומק ומאלה יצאו הששה פאות (הוא, ס' השם, קבוצת קונטרסים ד). וכשיתקבצו האורך והרוחב והעומק אז קם טבע הגוף וכו' ולכן יש לו שלשה מרחקים וששה קצוות וכו' (ס' היסודות לר"י הישראלי, 47). האורך והרוחב והעומק, שאלה הם צורת הגשמות (עולם קטן א ב, 9). השלשה רחקים הם ארך ורחב ועמק (ר"ש א"ת, פי' המלים הזרות, גוף). כי תחלת מה שיפול על ההרגש ונכירהו הוא הגשם וכשנעיינהו נמצאיהו בעל שלש גדרים והוא אורך ורוחב ועומק (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה ו ב, 43). והם (המרחקים) שלשה האחד אורך לבדו בלא רוחב והוא הקו וכו' (הוא, המבקש, עז). — °ובתכונה ובכתיבת הארץ, רֹחַב הארץ, הירח הכוכבים, או של מקום, מרחקם מן הקו המשוה,  geographische Breite; latitude:  והיבשה הנקראת ארץ נחלקת לד' חלקים בשני קוים וכו' האחד הולך ממזרח למערב וכו' והשני הולך מן הצפון אל הדרום, והקו הזה הוא ברחב הארץ ונקרא קו האמצעי (ראב"ח הנשיא, ס' העבור א א, 6-7). וקראו למרחק אשר בין צפון לדרום רוחב הארץ, מפני שהישוב בו אינו משפתו ועד שפתו, אבל נשאר בו מדבר וחרבה הן בפאת צפון והן בפאת דרום וכו' ומפני זה קראו למרחק העדיף והמלא בישוב אורך ולמרחק המקצר והחסר רוחב (שם שם ה, 14). הרחב הנזכר כאן הוא ערך הקשת הנאחזת מהאופן הנטוי על קטבו המהלך בין אופן המישור ובין נקודת נכח הראש במקום ההוא והוא הנקרא רחב המקום מקו השוה (הוא, חשבון מהלך הכוכבים, כ"י פריז, שער ו). כי תהלוכות הלבנה מפאת גלגלה עם גלגל השמש משתנות וגם מפני ארך ורחב המדינות (ראב"ע, הקד' א לפרושו על התורה, כהנא ב, 67). רוחב מצרים מהקו השוה תשע ועשרים מעלות ורוחב ירושלם שלשים ושלש (הוא, דניאל ח ט). הנטיה שנוטה הירח לצפון השמש ולא לדרומה היא הנקראת רוחב הירח (רמב"ם, קדה"ח טז ח). ומאחר שתדע מקום הראש ומקום הירח תדע רוחב הירח כמה הוא ואם הוא רוחב צפוני או דרומי והוא הנקרא רוחב ראשון (שם יז א). ומאחר שתדע חלקים אלו תגרע אותן מן הרוחב הראשון וכו' ויצא לך הרוחב השני (שם שם ט). וקראו למרחק הישוב שממערב למזרח אורך הישוב לפי שהוא גדול במדתו מהמרחק שמקו השוה לצפון הנקרא לפי כן רוחב הישוב (ר"י הישראלי, יסוד עולם ב ג). רחב הארץ הוא מרחקה מהקו השוה והוא המקום אשר יהיה הלילה והיום שוים ולזה יהיו לארץ שני רחבים האחד מקו השוה עד תכלית הצפון וכו' (רלב"ג, איו' לח יח). רוחב המדינה הוא קשת מעגולת חצי היום במה שבין נכח הראש ובין עגולת משוה היום (ס' הגדרים). והקשת מהאופק אשר במה שבין הנקודה המזרחית ובין הנכחית אליה מנקודת המזרח ממשוה היום תקרא רוחב מזרח, והקשת מהאופק אשר במה שבין הנקודה המערבית ובין נקודת המערב ממשוה היום יקרא רוחב מערב (שם).