1 [בשלשה מקומות בא בס' איוב רָחָב, רַחַב או רֹחַב מים, במשמ' הים הגדול רחב הידים (תהל' קד כה): כפרץ רָחָב (כלו' כפרץ מים מן הים העליון שבשמים) יאתיו (איוב ל יד): מנשמת אל יתן קרח ורֹחַב מים במוצק (שם לז י), כלו' ישים את רֹחַב המים העליונים בתוך מוצק, לבל ישובו לכסות ארץ; ואף הסיתך מפי צר רַחַב לא מוצק תחתיה (שם לו יו), כלו' ואף הצילך מפי צר, ומפי רחב מים זו שאין מוצק תחתיה לכלא אותה לבל תתפרץ עליך. ומן רחב זה, במשמ' רֹחב מי תהומות, נולד, כנראה במבטא בבל, א. רַהַב באותה משמ'. ובאיוב ל יד היה מי שהציע לקרא רַהַב (פרלס, 390, 18 JQR) ואין צרך בכך.]