1, רְחוֹב, רְחֹבָהּ, רְחֹבוֹת, רְחוֹבֹת, רְחֹבֹתֵינוּ, רְחוֹבוֹתֶיהָ, רְחֹבֹתֶיהָ, ש"נ, ― ככר רחבה שבעיר, ביחוד על יד השער ולפני בנינים גדולים ffentlicher, Platz; place; squareӦ: בחוצותיו חגרו שק על גגותיה וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כלה ייליל ירד בבכי (ישע' יה ג). שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו בִרְחוֹבוֹתֶיהָ (ירמ' ה א‎). כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מִרְחֹבוֹת (שם ט כ). על כל גגות מואב וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כלה מספד (שם מח לח). לכן יפלו בחוריה בִּרְחֹבֹתֶיהָ (שם מט כו; שם נ ל). ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רְחוֹב (יחזק' יו כד). בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רְחוֹב (שם שם לא). בכל רְחֹבוֹת מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו (עמ' ה יו). בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון בָּרְחֹבוֹת (נחום ב ה). עד ישבו זקנים וזקנות בִּרְחֹבוֹת ירושלם וכו' וּרְחֹבוֹת העיר ימלאו ילדים וילדות (זכר' ח ד-ה). אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה בִּרְחֹבֹתֵינוּ (תהל' קמד יד). חכמות בחוץ תרנה בָּרְחֹבוֹת תתן קולה (משלי א כ). יפוצו מעינתיך חוצה בָּרְחֹבוֹת פלגי מים (שם ה יו). פעם בחוץ פעם בָּרְחֹבֹת ואצל כל פנה תארב (שם ז יב). אמר עצל ארי בחוץ בתוך רְחֹבוֹת ארצח (שם כב יג). אמר עצל שחל בדרך ארי בין הָרְחֹבוֹת (שם כו יג). אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וּבָרְחֹבוֹת (שה"ש ג ב). נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק בִּרְחֹבוֹת קריה לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כהלל בִּרְחֹבוֹת עיר (איכה ב יא-יב). צדו צעדינו מלכת בִּרְחֹבֹתֵינוּ (שם ד יח). ― ובמיֻחד רחוב העיר, רחוב קריה, רחוב ירושלים וכדו', הרחוב המרכזי שבעיר: ואת כל שללה תקבץ אל תוך רְחֹבָהּ (דבר' יג יז). ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב בִּרְחֹב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון והנה איש זקן וכו' וישא עיניו וירא את האיש הארח בִּרְחוֹב העיר וכו' (שפט' יט יה-כ). וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יבש גלעד אשר גנבו אתם מֵרְחֹב בית שן אשר תלום שם הפלשתים (ש"ב כא יב). הוות בקרבה ולא ימיש מֵרְחֹבָהּ תוך ומרמה (תהל' נה יב). ויצא התך אל מרדכי אל רְחוֹב העיר אשר לפני שער המלך (אסתר ד ו). והלבשו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכבהו על הסוס בִּרְחוֹב העיר וכו' ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו בִּרְחוֹב העיר (שם ו ט-יא). ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רְחוֹב וחרוץ2 ובצוק העתים (דני' ט כה). ― ורחוב שער העיר, רחוב שער המים וכדו': ויאספו כל העם כאיש אחד אל הָרְחוֹב אשר לפני שער המים וכו' ויביא עזרא הכהן את התורה וכו' ויקרא בו לפני הָרְחוֹב אשר לפני שער המים (נחמ' ח א-כ). ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו וכו' וּבִרְחוֹב שער המים וּבִרְחוֹב שער אפרים (שם שם יו). ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם אליו אל רְחוֹב שער העיר (דהי"ב לב ו). ― ורחוב המזרח: ויבא את הכהנים ואת הלוים לִרְחוֹב המזרח (שם כט ד). ― ורחוב בית האלהים: וישבו כל העם בּרְחוֹב בית האלהים מרעידים (עזר' י ט). ― והרחוב, במשמ' רחוב העיר: ויאמר (לוט אל המלאכים) הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם וכו' ויאמרו לא כי בָרְחוֹב נלין (בראש' יט ב). ויאמר האיש הזקן שלום לך וכו' רק בָּרְחוֹב אל תלן (שפט' יט כ). כי כשלה בָרְחוֹב אמת ונכחה לא תוכל לבוא (ישע' נט יד). בצאתי שער עלי קרת בָּרְחוֹב אכין מושבי (איוב כט ז). ― ובתו"מ: כיצד מעלין את הבכורים כל העירות שבמעמד מתכנסות לעיר של מעמד ולנין ברחובה של עיר (בכורים ג ב). ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות (שקל' א א; מו"ק א ב). סדר תעניות כיצד, מוציאין את התיבה לרחובה של עיר וכו' (תענ' ב א). בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בית הכנסת וכו' אבל אם מכרו וכו' בית הכנסת לא יקחו את הרחוב (מגי' ג א). אין מניחין את המטה ברחוב שלא להרגיל את ההספד (מו"ק ג ח). ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה וכו' אם אין לה רחוב עושין לה רחוב , היתה רחובה חוצה לה כונסין אותה לתוכה (סנה' י ו). בידה, אין לי אלא בידה, מנין לרבות גגה חצרה וקרפיפה ורחובה ת"ל ונתן מ"מ (ספרי דבר' רסט). ― ובסהמ"א אף במשמ' חוצה, דרך רחבה בעיר, Strasse; rue; street: והרחובות הם המקומות אשר היו מוכנים לטייל שם האנשים (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי א כ). ― °ובמשמ' מקום התוַעדות הסוחרים, שער הסוחרים: וברחוב העיר של ליאון יש מעט זהב לערך (ר"י מפיסא, חיי עולם טו, הצופה לחכמת ישראל ו א, 21). ולפעמים תהיה הרחוב כ"כ רחבה שיעלה הערך שוה בשוה כמו שהיה בזמן נתינת המרקי במדינות ומי שקבל אינו מפסיד דבר (שם שם). וחושבים כי יעלה ערך הזהב ולוקחים כל המעות שיש ברחוב (שם שם).