א. רחם
1, ממנו רַחוּם, רָחַם, א. רַחַם, ב. רַחַם, רֶחֶם, רַחֲמָה, °רַחֲמוּת, רַחֲמִים, *רַחֲמָן, *רַחֲמָנוּת, רַחֲמָנִי.
1 [מן המלים המשֻתפות לשרש זה יש שמות עצם לאברים פנימיים (רֶחֶם, רַחֲמִים), וגם פעלים במשמעות רחמים ואהבה, ונראה שנגזרו אחרונים אלו, כגון רַחֲמִים, רַחַם, כקיצור לשוני במקום המית רחמים, נכמרו רחמי וכדו', מן הראשונים. ואמנם באות מלים אלו ביתר הלשונות השמיות במבטאים שונים, ראם, רחם, רח'ם, ואף בשִׂכּול הגאים מחר (בכוש'), מגר (באשור'), ועי' בהערות לערכים רָחַם, רַחַם. ואפשר שנצטרפו כאן שרשים אחדים, שונים במקורם. והשוה את דברי דונש על מנחם (לדורש החכמות, אלוני, פד): ולהבל נחם בשום פח עם פחם ורֶחֶם עם רִחַם והרות עם הרים.]