רָחָם

רָחָמָה1, ש"ז, — מין ממיני העופות הטורפים הגדולים Aasgeier; vultur peronopterus: ואת התנשמת ואת הקאת ואת הָרָחָם (ויקר' יא יח). והקאת ואת הָרָחָמָה ואת השלך (דבר' יד יז). — ובתו"מ: רחם זו שרקרק (רב יהודה, חול' סג.). למה נקרא שמו רחם, כיון שבא רחם באו רחמים לעולם (ר' יוחנן, שם שם). — ובסהמ"א: הרחם (אאס גייער וכ"ה בערב' גם רחמה) אשר יטהר את הארץ מנבלת כל פגר (ר"ש בלוך, שבילי עולם א, טו:). בארצות לחוף ימים תשכונה וכו' עופות רבים ממינים שונים היענה הרחם (גייער) וכו' (שם ב, א:). — ואמר הפיטן: גוע יגוע בצאת ממנו הנשמה, דאה ידאה כעיט ותנשמת ורחמה (אמנם אחרית, ברכת אבלים, א"מ הברמן, ידיעות מכון שוקן ה, צו). — ואמר המשורר: וירא אפך קצוי אדמה כאלו אפך רחם ופרסו (רשב"ג, בחר מהחלי, ברודי, 6). ואיכה יאבר גמל כנשא ובן עיר כמו ילדי רחמים (ר"י בן סהל, ויש אישים, JQR July1913, עמ' 80).



1 [הטעם מלעיל. אך בערב' בא השם בשתי צורות בזכר ונקבה, רַחַ'ם رخم כשם כולל במשמ' הרבוי, ו-רַחַ'מַה رخمة כשם היחידה. יש להניח שלא נגזר השם משרש א. רחם, הבא אף בערבית בדרך כל בחי"ת גרונית, אלא מקורו בחקוי קולו של העוף הצורח.]