* 1, רֶטֶל, רֹטֶל, ש"ז, — משקל של שתים עשרה אֻנקיות: וארבע ריטלין נותן לה (ר' מנא, ירוש' כתוב' ה יב). — ובסהמ"א: שמקבל הנחתום דמי מאה רטלאות ונותנן ללוקח וכו' (שו"ת הגאו' מהגני', גינצבורג, 4). סאה היא כ"ד רטלין וכו' ב' רטלין בפונדיון זהו ב' סעודות, כל סעודה רטל וכו' נמצא שיעור הככר רטל ושליש (ר"ח, עירוב' פב:). שתי ליטרין של משי יש לי בידך, אין לך בידי אלא רוטל, הרי זה חייב (רמב"ם, טוען ונטען ד א). הרי שיש לאדם מאה רוטיל יין או שמן וכו' (חרדים, נז.).