רטן
* 1, ממנו °רָטַן, *רַטְנָן, *רַטְנָנוּת.
1 [מן הארמ' שבתו"מ שבא בה רטן במשמ' התלונן, וכן בסור', וקרוב לכך בערב' רַטַנַ رطن , לָעַז.]
* 1, ממנו °רָטַן, *רַטְנָן, *רַטְנָנוּת.
1 [מן הארמ' שבתו"מ שבא בה רטן במשמ' התלונן, וכן בסור', וקרוב לכך בערב' רַטַנַ رطن , לָעַז.]