רִטְפּוּשׁ

°, ש"ז, — מחלה, דְּוַי 1 ואמר הפיטן:  קושי גאוות רוח גסה, ריטפוש כבנות אשר פתהן ניתמסה (ינאי, אומנם, קרוב' ויקרא, זולאי, קמ). אם רופא ריטפושו ירועענו, אם קרר קיצפו יקרבנו (הוא, אם תם, שם, קמא).  יירפא רור ריטפושינו, ייקרא קץ קריבתינו (הוא, יתום תאל, שם, קנג).  היא קראה לזר וחיבק כריסה, לכן ריטפוש תינפח כריסה (הוא, היא אסרה, קרוב' במד', שם, קפג).  ממקומו יצף כחש רטפושי, לפאר ימיר אפר כבושי  (קלונימוס, אדברה תחנונים, שחר' יוה"כ).



1 [עפ"י הבנה כזו של רִטְפֵּשׁ, עי' שם הערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים