ריב – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

ריב

1 [במשמ' זו רק בעבר', ואמנם אפשר שמשרש זה גם בסור' רב, צעק, רַוְבָא, צעקה, שאון, ובערב' רַיְב ريب, תְּהִיָּה, ספק.]

ערכים קשורים