רֵישׁוּת

°, ש"נ, — מצב הרָשׁ, עניות:  תורישמו, לשון רישות ודלות כמו מוריש ומעשיר (רש"י, שמות טו ט).  איך קיננה הרישות בהמון היהודים האם נתרוששו אחרי היותם עשירים או היו רשים מאז היו לגוי במדינתם (ר"י סטנוב, דברי ריבות, מד.) .

חיפוש במילון: