פ"ע, רָכַבְתָּ, רָכְבוּ, רֹכֵב, רֹכְבוֹ, רֹכֶבֶת, רֹכְבִים, רֹכְבֵי, רֹכְבֶיהָ, רֹכְבֵיהֶם, לִרְכֹּב, רְכַב, אֻרְכַּב, תִּרְכַּב, יִרְכַּב, תִּרְכַּב, נִרְכָּב, יִרְכְּבוּ, יִרְכָּבוּ, תִּרְכַּבְנָה, —  רכב האדם על החמור, הסוס, הגמל, וכדו', ישב עליהם, Aufsitzen, reiten; monter (à cheval); to mount, ride:  ותקם רבקה ונערתיה וַתִּרְכַּבְנָה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש בראש' כד סא.  והוא רֹכֵב על אתנו במד' כב כב.  אנכי אתנך אשר רָכַבְתָּ עלי מעודך עד היום הזה שם שם ל.  ויהי לו שלשים בנים רֹכְבִים על שלשים עירים שפט' י ד.  והיה היא רֹכֶבֶת על החמור וירדת בסתר ההר ש"א כה ה.  ותקם אביגיל וַתִּרְכַּב על החמור שם שם מב. ארבע מאות איש נער אשר רָכְבוּ על הגמלים שם ל יז.  ויקמו כל בני המלך וַיִּרְכְּבוּ איש על פרדו ש"ב יג כט.  ואבשלום רֹכֵב על הפרד שם יח ט.  אחבשה לי החמור וְאֶרְכַּב עליה ואלך את המלך שם יט כז.  ויחבשו לו החמור וַיִּרְכַּב עליו מ"א יג יג.  ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רֹכְבִים עליהם מ"ב יח כג.  ותאמרו לא במקור נדפס "אל" כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נִרְכָּב על כן יקלו רדפיכם ישע' ל יו.  קולם כים יהמה ועל סוסים יִרְכָּבוּ ירמ' ו כג.  אשור לא יושיענו על סוס לא נִרְכָּב הוש' יד ד.  ראיתי הלילה והנה איש רֹכֵב על סוס אדם זכר' א ח.  הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני וְרֹכֵב על חמור1 ועל עיר בן אתנות שם ט ט.  וסוס אשר רָכַב עליו המלך אסת' ו ח. —  ורכב בבהמה, בסוס וכדו': רֹכְבִים ברכב ובסוסים ירמ' יז כה.  ובהמה אין עמי כי אם הבהמה אשר אני רֹכֵב בה נחמ' ב יב. —  ורכב על מרכב:  וכל המרכב אשר יִרְכַּב עליו הזב טמא ויקר' יה ט. —  ובקצור רָכַב במשמ' רכב על סוס, ברכב, במרכבה, reiten, fahren; aller (à cheval, en voiture); to ride:  החמורים לבית המלך לִרְכֹּב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים ש"ב יו ב.  וַיִּרְכַּב אחאב וילך יזרעאלה מ"א יח מה.  ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לִרְכֹּב מ"ב ד כד.  וַיִּרְכַּב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה שם ט יו.  והדרך צלח רְכַב1 על דבר אמת וענוה ותורך נוראות ימינך תהל' מה ה. —  ובינ' רֹכֵב, בצירופים כגון רֹכֵב הסוס, רֹכְבֵי אתונות, המרכבה, רֹכְבִים צְמָדִים וכדו', Reiter, Fahrer; cavalier, condoctuer; horseman, rider:  הנשך עקבי סוס ויפל רֹכְבוֹ אחור בראש' מט יז. סוס וְרֹכְבוֹ רמה בים שמות יה א.  רֹכֵבֵי אתנות צחורות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו שפט' ה י.  וילך רֹכֵב הסוס לקראתו וכו' וישלח רֹכֵב סוס שני ויבא אליהם מ"ב ט יח-יט.  כי זכר אני ואתה את רֹכֵבִים צמדים אחרי אחאב אביו שם שם כה.  ונפצתי בך סוס וְרֹכְבוֹ ונפצתי בך רכב וְרֹכְבוֹ ירמ' נא כא.  פרשים רֹכְבֵי סוסים בחורי חמד כלם יחזק' כג יב.  אתה ועמים רבים אתך רֹכְבֵי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב שם לח יה.  וקל ברגליו לא ימלט וְרֹכֵב הסוס לא ימלט נפשו עמו' ב יה.  והפכתי מרכבה וְרֹכְבֶיהָ וירדו סוסים וְרֹכְבֵיהֶם איש בחרב אחיו חגי ב כב.  והבישו רֹכְבֵי סוסים זכר' י ה.  אכה כל סוס בתמהון וְרֹכְבוֹ בשגעון שם יב ד.  כעת במרום תמריא תשחק לסוס וּלְרֹכְבוֹ איו' לט יח.  וישלחו ספרים ביד הרצים רֹכְבֵי הרכש האחשתרנים בני הרמכים אסת' ח י.  הרצים רֹכְבֵי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך שם שם יד. —  ובהשאלה על האל הרוכב על ענן, על כרוב בשמים:  אין כאל ישרון רֹכֵב שמים בעזרך ובגאותו שחקים דבר' לג כו.  וַיִּרְכַּב על כרוב ויעף ש"ב כב יא, תהל' יח יא.  הנה יי' רֹכֵב על עב קל ובא מצרים ישע' יט א.  כי תִּרְכַּב על סוסיך מרכבתיך ישועה חבק' ג ח.  סלו לְרֹכֵב בערבות1 ביה שמו תהל' סח ה.  לָרֹכֵב בשמי שמי קדם הן יתן בקולו קול עז שם שם לד. —  ובתו"מ:  היה רוכב2 על החמור ירד ברכ' ד ה.  לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ביצ' ה ב.  איזהו קטן, כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית בית שמאי, חגי' א א.  היו שנים רוכבין3 על גבי בהמה או היה אחד רוכב ואחד מנהיג ב"מ א ב.  היה רוכב4 על גבי בהמה וראה את המציאה שם שם ג.  אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ כדי שיהא גמל עובר ורוכבו ב"ב ב יד.  ואדם אחד רוכב הסוס רחוק ממנו כדי שיהא רואהו סנה' ו א.  רכב על גבי בהמה ובא חבירו ורכב ובא חבירו ורכב מעי' ה ג.  הזב והטהור שישבו בספינה או באסדא או שרכבו על גבי בהמה זבים ג א.  מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ירוש' חגי' ב א.  הייתי עובר לפני בית קודש הקדשים רוכב על סוסי בי"ה שחל להיות בשבת אלישע בן אבויה, שם שם.  תינוק הייתי ורוכב5 על כתיפו דאבא ר' לעזר, סנה' ז ב.  מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו מאה קרונות של כדי יין ורכב בשמחתו והלך ועמד על בית חמיו ב"ב קמו..  רכב חיגר על גבי סומא סנה' צא:. —  *ורכב את הבהמה וכדו':  חמשה דברים נאמרו בשור, האוכל מבשרו מתעשר וכו' רכבו עולה לגדולה, והתניא רכבו מת, לא קשיא הא דרכיב הוא לתורה הא דרכיב תורא לדידיה ת"ר, ברכ' נו:.  ובינ' פָעוּ' *רָכוּב, שרכבו עליו:  היה (חמור) אחד טעון ואחד רכוב מעבירין את הטעון מפני הרכוב וכו', היו שניהם טעונין ושניהם רכובין ושניהם ריקנים עושין פשרה ביניהם תוספת' ב"ק ב י. —  ורָכוּב במשמ' רוֹכֵב1:  תינוק שהיה תפוס בידו של אביו או שהיה רכוב על גבי כתפו של אביו שם טהר' ג ז.  לא יטול אדם מי חטאת ואפר חטאת ויהא רכוב על גבי חברו או על גבי בהמה שם פרה ט ט.  אינו בדין שאהא שומע כבוד קוני ואני רכוב על החמור ר' יוחנן בן זכאי, ירוש' חגי' ב א.  מעשה באחד שיצא לדרך רכוב על סוסו בשבת שם שם ב ב.  אשה שהיתה רכובה על גבי בהמה שם ב"מ א ב.  שאין מפירין נדרים לא רכוב ולא מהלך ולא עומד אלא יושב ערוב' סד:.  אחד רכוב חמור ואחד תפוס במוסירה, זה קנה חמור וזה קנה מוסירה ב"מ ט..  רכוב בשדה ומנהיג בעיר קנה ר' אליעזר, שם שם.  רכוב הייתי על כתיפו של זקיני ועולה לכפר חנא דרך בית שאן ר' שמואל בר נחמן, מד"ר בראש' ט.  משל לתינוק שהיה רכוב על כתיפו של אביו וכו' אמר לו אביו אתה רוכב על כתיפי ואתה שואל עלי שם שמות כו.  לאחד שהיה רכוב על הסוס ותינוק מושלך לפניו ר' לוי, פסיק' רב', וה' פקד, קעו:. —  ובסהמ"א:  ורכב הזב על גב האבן כל המרכבות שתחת האבן טמאות ערוך ערך אבן.  הטבעת שתולין בחמור ובסוס שהרוכב בה מניח רגלו וקופץ באחרת ועולה על גבי בהמה שם ערך שוור.  דאפי' בחלוני הבתים אם הם גבהים קצת ואין בני ר"ה ההולכין שם יכולים להסתכל אסור (לפתח חלון) אעפ"י שהרוכבים יכולין להסתכל טוחו"מ קנד בשם רמב"ן. —  ואמר המשורר: וכי הזמן אסר לרכבו בנות עיש וכל שר ואם גדל לפניו כרוכב כר רמב"ע, הענק א, ברודי, שיד.  הישבי על תלי שחקים הרכבי על כנף ברקים ר"י הלוי, מודים לך, שעה"ש 103.  אשכים לבית השר אומרים כבר רכב ראב"ע, אשכים, כהנא א, 10. —  °ועל הנוסע בים1:  יתעורר לאסף חיל והון ויסע ממקומו לרכב אניות ולרדף בציות ולהביא נפשו במעונות אריות רשב"ג, כתר מלכות, ביאליק-רבניצקי ב, 75.  ולרכב אניות ולדרך בציות ר"י הלוי, היוכלו פגרים, דיואן ב, 184.  ביתי נטשתי ודרכים ארחתי ואניות רכבתי ר"י חריזי, תחכ', הקד', 13.  ונחקורה ליוקר הסחורות וזילותם ועתות המכירה ונצטיד ונרכב באניות ואף אם יהיה בים סערה עמנו', מחב' ח, 61.  ומסומנים בקוים אחרים כמין סלסול מהופך אשר ידריכו הרואים לרכוב בים ההוא ארחות עולם כט. —  ובהשאלה:  וזכו לבותם ונבחרו הצטידו היראה בדרך הרעה ונצלו ורכבו מרכבות המעשים והגיעו ר"י א"ת, חו"ה, הפרישות ז.  כבר רכבה2 מרכבת ההפצר והרגילה והשקידה עד שתביא אל זה חי בן מקיץ, 20.  ורכבת מרכבת היאוש מוסרי הפילוסופים ג י. —  °רכב סכנת הים, במשמ' הסתכן ורכב בים:  בוא ברוך ה' וכו' אעפ"י שיקשה עלי רכבך סכנת הים אגרת רמב"ם לר"ש א"ת. —  °ובתורת הלשון, רָכְבָה אות על מלה3, הֻרכבה המלה בה:  ושמו מן הנודע ורוכב4 עליו הא כמו מנשה שרוכב עליו ואמר המנשה וחצי שבט המנשה דונש, תשו' על רסע"ג 104, עמ' 30.  וזה המם הרפה שרכבה על מפָעל או מפעל המקָרה, המהלך המכסה שמים וכו' וכל דבר אשר תרכב עליו המם דגש כמו מבשר המלואים, הסירה מגבירה שם 108, עמ' 35.  ודע כי מצאנו ב'ה'ו'כ'ל'מ'ש' אלו הז' תיבות תרכבנה על המעש שעבר וכו' ואמר ר' סעדיה זצ"ל כי לא תרכב על זה הצירוף בלתי הה"א והוא"ו והשי"ן וכו' ואני כבר פיענחתי בעידותי מן הנמצא בכתוב כי הז' תיבות כולן רוכבות על העושים בצירופן שם 124, עמ' 43-44. —  °ובהנדסה, רכבה הקשת על הזוית או על היתר, הרכבה עליהם:  וכל א' מהיתרים הוא משותף לשתי הקשתות הרוכבות עליו ר"י הישראלי, יסוד עולם א ב.  עד שתהא קשת בג המוצעת הזאת רוכבת על זויות באג שם שם, למוד לז.  הקשתות מהעגולות השות וכש"כ מהעגולה א' הרוכבות על זויות שות הן אצל מרכזיהן שם שם, למוד לט.  קשת דל הרוכבת על זויות דמל שם ג ה.  זויות מהז שהיא זויות החילוף בכאן כמו שאמרנו הואיל ועליה היא רוכבת קשת החילוף שם ג ט.

—  הִפע', הִרְכַּבְתָּ, הִרְכַּבְתִּיךָ, הִרְכִּיבֻהוּ, הִרְכַּבְתֶּם, הַרְכֵּב, אַרְכִּיב, תַּרְכִּיבֵנִי, יַרְכִּב, יַרְכִּבֵהוּ, יַרְכִּיבֵהוּ, יַרְכִּבֵם, יַרְכִּבוּ, יַרְכִּבֻהוּ, יַרְכִּיבֻהוּ, —  הִרְכִּיב אותו על בהמה או במרכבה, עשה שירכב:  וַיַּרְכֵּב אותו במרכבת המשנה אשר לו בראש' מא מג.  ויקח משה את אשתו ואת בניו וַיַּרְכִּבֵם על החמר שמות ד כ.  וְהִרְכַּבְתֶּם את שלמה בני על הפרדה אשר לי מ"א א לג.  וַיַּרְכִּבוּ את שלמה על פרדת המלך דוד שם שם לח.  וְהִרְכִּיבֻהוּ על הסוס ברחוב העיר אסת' ו ט.  וַיַּרְכִּיבֵהוּ ברחוב העיר שם שם יא.  ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וַיַּרְכִּיבֻהוּ על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם דהי"ב לה כד. —  ואת הארון:  וַיַּרְכִּבוּ את ארון האלהים אל עגלה חדשה ש"ב ו ג, ומעין זה דהי"א יג ז. —  והרכיב האל את האדם אל רוח, שכאלו יעוף בסערה:  תשאני אל רוח תַּרְכִּיבֵנִי ותמגגני תשוה איו' ל כב. —  והרכיבו על במתי ארץ1, שעבד אותו בידו כבהמה לרכב:  יַרְכִּבֵהוּ על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי דבר' לב יג.  אז תתענג על יי' וְהִרְכַּבְתִּיךָ על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך ישע' נח יד. והרכיב האל אויב לראש האדם, המשיל אויב עליו:  הִרְכַּבְתָּ אנוש לראשנו באנו באש ובמים וכו' תהל' סו יב.  והִרְכִּיב אדם ידו על הקשת, דרך אותה:  ויאמר למלך ישראל הַרְכֵּב2 ידך על הקשת וַיַּרְכֵּב ידו וישם אלישע  ידיו על ידי המלך מ"ב יג יו. —  והִרְכִּיב האכר את העֶגלה:  ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה אַרְכִּיב1 אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב הוש' י יא. —  ובתו"מ:  חלה (השעיר) המשתלח מרכיבו על החמור ירוש' יומ' ו ג.  שאם היה חולה מרכיבו על כתיפו רב ששת, בבלי שם סו:.  א"ל חיגר לסומא, בכורות נאות אני רואה בפרדס, בא והרכיבני ונביא' לאכלם רבי, סנה' צא:.  הרכיב (בעל הפרדס) חיגר ע"ג סומא ודן אותם כאחד הוא, שם שם.  למלך שהיה לו בן, בכה ונתנו על ארכבותיו, בכה ונתנו על זרועותיו, בכה והרכיבו על כתיפו ר' חנינה בן ר' אבהו, מד"ר איכ', איכה יעיב.  לאחד שהיה לו בן והרכיבו על כתיפו והיה מוליכו בשוק פסיק' ר"כ, זכור, בובר, כא:. —  *והִרְכִּיב כלי מחלקיו, שם חלק על חלק, חבר אותו מחלקיו, zusammensetzen; composer; to compose: המרכיב2 קנה של מנורה חייב ושל ציידין פטור ר"א בר' שמעון, תוספת' שבת יב יד.  המרכיב מיטה של גילה חייב משום בונה ר' ירמיה בשם רב, ירוש' שם יב א. —  *והרכיב אילן, דקל, הרכיב נצר באילן, שם נצר של עץ אחד במשנהו, של עץ מאכל באילן בר וכדו', propfen; graffer; to graft:  אין נוטעין ירקות בתוך סדן של של שקמה, אין מרכיבין פיגם על גבי קדה לבנה כלא' א ח.  אין נוטעין ואין מבריכין ואין מרכיבין ערב שביעית פחות משלשים יום לפני ראש השנה שביע' ב ו.  נוטעין יחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי, ואין מרכיבין בכפניות1 של ערלה ר' יוסי, ערלה א ט.  מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין וגודשין לפני העומר פסח' ד ח.  גוי שהרכיב פרסק על גבי עוגס תוספת' כלא' ב טו.  גוי שהרכיב עץ מאכל על גבי עץ סרק שם ערלה א ה.  בתחום אריח היו מרכיבין תפוח על גבי חיזרר ירוש' כלא' א ד.  הרכיב (באשרה) נוטל מה שהרכיב, א"ר ינאי והוא שהרכיב בה לע"ז שם ע"ז ג יא.  והוא שהבריך והרכיב בגופו של אילן דבי ר' ינאי, בבלי שם מח..  מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת באמתו ולא היתה עושה פירות, עבר דקל אחד וראה אותה, אמר אי ארכיבה זו צופה מיריחו, כיון שהרכיבו אותה עשת פירות מד"ר בראש' מ. —  ובסהמ"א:   והרכיב הבורא יתברך בנפשות האנושיות כח תאוה תכספנה בו למזון וכו' ר"י א"ת, חו"ה, הפרישות א.  שהרכיב בנפש להיות בה כח לשמור נועה לבל יאבד עולם קטן, הוצ' הורויץ, 26.  הרכיב בו שני ענינים רמב"ן, בראש' יח יד.  ואל תרכיב רגל על רגל כי יורה על גסות דעתך שלמה אלעמי, אגרת המוסר. —  °והרכיב חמרים שונים לחמר מרכב אחד, הרכיב חֹמר מחמרים שונים:  וכיון שהנמצאות הוות מן היסודות ומחוברות מהם וכו' מחברם זולתם וקושרם בלעדיהם ומרכיבם כנגד טבעם בעל כרחם הוא בוראם ית' ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ו.  ושהבורא יתעלה הרכיבו הרכבה נכונה וסדרו סדור מתוקן שם, הבחינה ג.  הנה האל ברא העולם כמו שהוא וכו' ולא יצטרך להקדים מציעים ולהרכיב הרכבות הוא, כוזרי ה יד.  ושהשכל יתיך המורכבות אליהם וירכיב מהם עולם קטן, הוצ' הורויץ, 14.  ירכיב הרכבת סמים לאדם גדול לצורך כל השנה ר"י קמחי, ספר הגלוי, הקד'.  ואם תהיה הנפש עצם מורכב לה מרכיב מאמר לאבונצר אלפרבי במהות הנפש, כ"י ברלין.  מדרכו (של הכח המדמה) שירכיב ויתיך מצורות מוחשות צורה בלתי מוחשת אמו"ר לראב"ד א ו, 29. —  °ובתורת הלשון, הרכיב אותיות או מלים לבטוי מרכב:  שמלת הטעם מחוברת ומרכיבה לא מורכבה ר"י א"ת, הרקמה א, 4.  ואלו (בעלי הצחות) הם המרכיבים לאותה האומה מלות לא היו מורכבות קודם לכן רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 29.  אותיות התיבה אשר ירכיב מהם תשובת שאלתו חסדאי קרשקש, אור ה' ג ז א. —  ובינ' °מַרְכִּיב, בתורת הטבע והחשבון, במשמ' אחד הכחות או המספרים שכח או מספר אחר מָרכב מהם, componens, וכן בחכמת הלשון במשמ' מלה מן המלים, אשר שם פרטי או כללי מָרכב מהן וכדו'.

—  הָפע', *הָרְכַּב, הורכב, בינ' מָרְכָּב, —  שהרכיבו אותו על אחר:  אצבעותיו מורכבות זו על זו או שהיתה אצבע גדולה עקומה פסול תוספת' בכורות ה ד.  שאפילו בנה מורכב לה על כתיפה ממאנת והולכת לה יבמ' ק:.  זכורני כשאני תינוק ומורכבני על כתיפו של אבא שמואל בשם אדם אחד, ב"ק קיד:.  זכורני כשהייתי תינוק ומורכב1 על כתיפו של אבא ר' אלעזר בר' צדוק, סנה' נב:.   שבאת לבית המדרש למאן ובנה מורכב לה על כתפה נדה נב.. —  ואילן שהרכיבו אותו:  ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השקמה ב"ב ד ח.  ולא את החרוב המורכב ולא את סדן השקמה שם שם ט. —  °ובמשמ' שהרכיבו אותו בתוך דבר או שהרכיבו אותו מדברים שונים:  כי תנועת קמ"ץ גדול מורכבת מחו"לם ומפת"ח ראב"ע, צחות, ב:.  השור"ק מורכב מן החול"ם ומן החיר"ק שם שם.  תואר השם והנה הוא מורכב מהשנים הנזכרים (עצם ומקרה) כמו איש חכמה והטעם איש שיש בו חכמה והנה הוא חכם שם, כג:.  יש מלות טעם המורכבים, מזה בידך מלכם תדכאו עמי שם נ.  יִתָּעוּ, והנה היא מלה מורכבת מפועל עבר ועתיד שם, נ:.  כתות רבות מן הגלגלים וכו' יש בהם כתות מן המאורים הנקראים כוכבים וכו' והורכבו בתוך הגלגלים ההם ר"י א"ת, או"ד א.  תועלת המרקחת וכח מעשיה יהיה כפי כח הסממנים אשר הורכבה מהם המרקחת הוא, חו"ה, חשבון הנפש ד.  שלא היה אפשר להשאר האיש ההוא בעצמו שהוא מורכב מדברים משתנים הוא, כוזרי ה י.  שמלת הטעם מחברת לא מחוברת ומרכיבה לא מורכבה הוא, הרקמה א, 4.  כל נמצא גשמי הוא מורכב מחומר וצורה רוח חן ח.  זה הכדור בכללו מחובר מן הגלגלים ומן היסודות הארבעה ומה שהורכב מהם ר"ש א"ת, מו"נ א עב.  וגשמים עומדים במין יסודות ומה שיורכב מהם שם שם.  נתחדשה בי תכונה אחת מורכבת משני הפכים יחדו מכתב ע"ד ספרי הרמב"ם, חמדה גנוזה, יח..  המורכבים אינם שלמים באותיות רק רמז אל אחד ואחד ר"י קמחי, ספר הגלוי, 45.   רוב המרובעים והמחומשים מורכבים במלות ברמז אותיות שם, ערך פרשגן, 142.  ואיך הורכבו מהם יצורים רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 4.  והמלות המורות בלשון כל אומה שני מינים, נפרדות ומורכבות, והנפרדות כמו הלבן והשחור וכו' והמורכבות כאמרנו האדם חי או ראובן חכם שם, 23.  ואלו (בעלי הצחות) הם המרכיבים לאותה האומה מלות לא היו מורכבות קודם לכן שם, 29.  והמאמרות ההקשיות וכו' הן מורכבות, והחקוקות הן מורכבות ממושכלות רבות שם, 37.  והמאמר הוא דבור מורכב מורה על כלל הענין כל מלאכת ההגיון, ט.  המאמר המורכב, ממנו גוזר וממנו בלתי גוזר ר"מ בן חביב, דרכי נעם, ד.. —  ואמר המשורר:  כל מרכב יתפרד כל חמר ירקב, אלו גם ישוב ולגוף חדש ירכב הידע ידע כי הוא שכבר היה יל"ג, האמונה והדעת, שירי יל"ג א, 106.  ועי' מֻרְכָּב.

—  נִפ', °נִרְכַּב, —  שרכבו עליו:  כי הושאל לו יתעלה רוכב שמים לדמיון הזה המופלא, וזה כי הרוכב יותר מעולה מן הנרכב ר"ש א"ת, מו"נ א ע.  כלל הבהמות הנרכבות נקראות מרכבה שם שם.  שהם (בעלי המדרש)  זכרו שהנחש נרכב ושהוא היה כשעור גמל ושרוכבו הוא אשר השיא את חוה שם ב ל.  ומלת רכובו ידוע שהוא מן רכב, ולהיות בתבנית הפעול יודע שנרצה בו הנרכב הוא, יקוו המים, 139.  ועיר הוא קטן הבהמות הנרכבות אוהב משפט לאיוב, פב.. —  ובהשאלה:  שההרכבה הרוכבת בשכל אשר הוא נולד מכח הנשמה ואין בו נכל היא טפלה אצל הנרכב ואצל הרוכבת הנרכבת, וזה תלוי על פי ציור המחשבת שהוא הפך כל נרכב ורוכבו מנחם הקראי, אגרת לר' דוד, לקו"ק, נספח', 47.

—  פֻע', בינ' °מְרֻכָּב, מרוכב, —  כמו מָרְכָּב, עי' הָפע': אל יתערבו מנחת קין והבל לעולם שמא ח"ו יתערבו בארג בגד שנא' לא תלבש שעטנז וכו' אפי' היא מרוכבת לא  יעלה עליך פדר"א כא.  והאומ' כי השם חי בחיים וכו' משים הבורא מרוכב פי' יצירה לר"י ברצלוני, 79.  שהמלאכים והנפש פשוטים ואינן מרוכבין שם שם.  ו(כת) אחת אומרת כי הכל מרוכב ומוכן שם, 270.

—  הִתפ', °הִתְרַכֵּב1, —  שהרכיבו אותו, הָרכב, שנתן להיות מָרכב:  אתה מוצא צורות רבות מתרכבות ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת ב ד, 68.  לא יתחבר ולא יתרכב שם עם מלת טעם ר"י א"ת, הרקמה א, 4.  הפועל לא יתרכב עם הפועל מבלי שם שימצא עמו שם שם.  התחברות חלקי בית מאבנים ועצים מעצמם ויפסלו ויתרכבו עד שיהיו בית הוא, או"ד א.  ולא סר האדם נולד מאדם שקדמו מתרכבות בו צורות ומזגים ומדות מאביו ןמאמו וקרוביו הוא, כוזרי א א.  אורג בגדי פסים מחשב במלאכתו והמשי נעשה לרצונו ומתגוון בגוונים העולים על לבו ומתרכב ההרכבות אשר הוא חפץ שם ד כה.  לא יקרא הוא טבעי אלא הוא מלאכותי או מתרכב או מקרי שם שם.  ויאמר אש ואויר ומים וארץ בציור ובמאמר, לא שהם היו כלל פשוטים חוץ לשכל ויתרכב מהם כל הווה שם ה יד.