רכב
1, ממנו *הֶרְכֵּב2, *הַרְכָּבָה, °הִתְרַכְּבוּת, מֶרְכָּב, °מֻרְכָּב, °מְרַכֵּב, מֶרְכָּבָה, רָכַב, רַכָּב, רֶכֶב, רִכְבָּה, §רַכֶּבֶת, רְכוּב, °רִכּוּב, °רְכִיבָה, °תִּרְכֹּבֶת.
1 [השרש נמצא באותה משמ' גם בכתבות הכנעניות, בארמ', סור', ערב', שבא', אשור' ואוגרית'. ובערב' בא גם במקום בֶּרֶךְ, בִּרְכַּיִם שבעבר': רֻכְבַה, מ"ר רֻכַב ركبة ركب וכן גם בעבר' שבתו"מ ארכובה, ועל כן נראה שקרוב השרש רכב אל ברך בשׂכול ההגאים. ואפשר לראות את מעבר ההוראות בזה, שאמר, למשל, ראובן: (פלוני יושב) בברכיו על החמור או הסוס ושמעון הבין: רוכב עליו.]
2 [במשמ' צרוף החלקים שהדבר מרכב מהם, נוהג בדבור, עפ"י נסחת הירושלמי במשנה (ירוש' פסח' ו א), וכן במדב"מ, הרכיבו, ובדפו' המשנה הרכבתו.]