1, ש"ז, — תכונת האדם או הדבר הרך, מֹרֶךְ, Zartheit; tendreté; tenderness: הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג וּמֵרֹךְ2 (דבר' כח נו). — ואמר המליץ: מנעו מרך נפשכם (משלי אסף ב לו ח). — °רֹךְ פנים, הנגוד לעזות פנים3: שהוא (הבושה) רוך הפנים מהמעשים הכעורים (אברהם בן חסדאי, מאזני צדק לאלגזאלי יט, 106).