1, ת"ז, רָךְ, נק' רַכָּה, מ"ר רַכִּים, רַכּוֹת, — צעיר עדין וחלש, zart, schwach; tendre, faible; tender, weak, על צמח, בעל חיים וילד: ויקח בן בקר רַךְ וטוב ויתן אל הנער (בראש' יח ז). אדני ידע כי הילדים רַכִּים והצאן והבקר עלות עלי (שם לג יג). ואנכי היום רַךְ ומשוח מלך2 והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני (ש"ב ג לט). ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רַךְ אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול (יחזק' יז כב). כי בן הייתי לאבי רַךְ ויחיד לפני אמי (משלי ד ג). שלמה בני נער וָרָךְ והבית לבנות ליי' להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות אכינה נא לו (דהי"א כב ה). שלמה בני אחד בחר אלהים נער וָרָךְ והמלאכה גדולה (שם כט א). — ורַךְ לבב במשמ' זו: ורחבעם היה נער וְרַךְ לבב ולא התחזק לפניהם (דהי"ב יג ז). — ורַךְ לֵבָב במשמ' חלש הלב, מוג לב furchtsam; timid(e): מי האיש הירא ורַךְ הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לב אחיו כלבבו (דבר' כ ח). — ורַךְ במשמ' עדין ומפֻנק: האיש הָרַךְ בך והענג מאד צרה עינו באחיו וכו' הָרַכָּה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך וכו' (שם כח נד-נו). רדי ושבי על עפר וכו' כי לא תוסיפי יקראו לך רַכָּה וענגה (ישע' מז א). — ולשון רַכָּה , ומענה רַךְ , דבור בנחת, sanft, mild; doux, suave; gentle, mild: מענה רַךְ3 ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף (משלי יה א). בארך אפים יפתה קצין ולשון רַכָּה4 תשבר גרם (שם כה יה). — ודבר האדם רַכּוֹת, דבר מלים רַכּוֹת, בנגוד אל דבר קשות: הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רַכּוֹת (איו' מ כז). — ובתו"מ, גם במשמ' לא קשה, weich; mou; soft: וגם במשמ' לא עבה, דק ודליל, dünn; mince; thin: כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך (פסח' ז יא). אמר קונם תבשיל שאיני טועם אסור במעשה קדרה רך ומותר בעבה (נדר' ו א). ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו (ב"מ ד יא). היו משקעין אותו בזבל עד ארכבותיו ונותנים סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו (סנה' ז ב). שזו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה (ר' יהודה, מנח' ג ב). ועור חטוטרת של גמל הרכה ועור הראש של עגל הרך (חול' ט ב). בא לו לדופן השמאלית והניח בה שתי צלעות רכות מלמעלן ושתי צלעות רכות מלמטן (תמי' ד ג). (הבגדים) העבים והרכים אין בהם משום שלש על שלש (כלים כח ח). הזיזין והגזריות וכו' והסככות והפרעות שהן יכולין לקבל מעזיבה רכה (ר' מאיר, אהל' ח ב). ירקות שהושקו לפני ראש השנה מותר לקיימן בשביעית, ואם היו רכין אסורין מפני מראית העין (תוספת' שביע' ב יא). שנים שבאו אצל אחד לדין, אחד חזק ואחד רך וכו' רשאי שיאמר להם איני ניזקק לכם שמא יתחייב הרך ונמצא החזק רודפו (ר' יהודה בן לקיש, שם סנה' א ז). שלא תהיה רך דברים לזה וקשה לזה (ספרא קדוש' פרק ד). כאן בקשין כאן ברכין, כאן באוכל כאן במשקה (ר' מנא, ירוש' תרומ' י ח). אסור בהטריות רכות שכן דרך הרופא לוכל פתו בהן (שם נדר' ו א). הא בעבה הא ברכה (רב חסדר, ברכ' לח.). לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז (ר' אלעזר בר שמעון, תענ' כ:). מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה, שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכוף אליה לתוכה (דבי רבי ישמעאל, כתוב' ה:). אזהרה לבית דין שלא יהא רך לזה וקשה לזה (שם מו.). כרמל, רך ומל (מנח' סו:). ועיני לאה רכות וכו' רכות מבכיה (מד"ר בראש' ע). ויקראו לפניו אברך, אב בחכמה ורך בשנים (שם שם צ). ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך וכו' בפה רך (ר"א, שם שמות א). ויודע אתה שבתי רכה וענוגה ורוח רעה אינה יכולה לסבול (פסיק' רב', מתן תורה, צו:). — ובסהמ"א: והבישול הוא לחלוח דבר מקושר ויבש כמו פירות עקושין ורכין (תשו' הגאו' הרכבי סב, 28). קליפה של עץ ארז דבר רך כעין צמר רך (ערוך ערך לגש). ולא יעמוד (המלך) מפני אדם ולא ידבר רכות (רמב"ם, מלכים ב ה). — ואמר המשורר: בדבר רך תדבר אל שלשה ואם ענו לך עזות וקשה וכו' (ר"ש הנגיד, בן משלי, בדבר רך, הברמן, 45). — °ובחכמת הנגינה, כנוי לסוג הרך מסלמי הקולות, moll; mineur; minor: מול בלה"ק רך (יהודה בן יצחק, ס' המושיק"ה, מובא בספרו של שטינשנידר, Hebr. Übersetz ungen, עמ' 970, בהערה).