רָנָן
° 1, ש"ז, — שם לעוף יפה כנף, טַוָּס, Pfau; paon; peacock: רנן וכו' פאוונ"י עוף שמתפאר בראיית כנפיו (צמח דוד, עבריות, קצב:).
1 [עפ"י הבנה זו בכתוב באיו' לט יג, עי' בערך הקודם. כך, למשל, החכם המקראי (לקו"ק ריד) וז"ל בתרג' עברי: כנף רננים נעלסה, כנף הטווס כשהוא עלז (לקו"ק, ריד).]