א. רנן
1, ממנו רֹן, א. רִנָּה, *א. רִנּוּן, א. רָנַן, רֶנֶן, א. רְנָנָה.
1 [גם בארמ' שבתו"מ במשמ' זו, אולי בהשפעת העבר', ובערב' מורה רַנַּ رن על קול החצים בטוסם. ועי' בהערות הבאות. וכנראה נולד השרש בחקוי לקול הקורא וכדו'.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.