פ"י, רֹס, — רסס את הסלת, זלף עליה שמן או נוזל אחר, besprengen; arroser; sprinkle: ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לָרֹס את הסלת מנחה ליי' (יחזק', מו יד). — ואמר הפיטן: גאלת עמך בנבל קתרוס, דררתם והבררתם כסלת לרס (ריט"ע, אלהים בלעדך, קרוב' שבת הגדול). — ואמר המשורר: בם גרגרי שחם והם לחים הכי אתם רסיסי לילה רססם (רמב"ע, עיני עננים, ברודי, קנז).

— פִע', °רִסֵּס, — רסס על דבר, זלף, התיז עליו, כמו קל, ואמר הפיטן: רץ קצין עם לכפר פשעם, ריסס עליה פעם ושבע הזיות הפעם (קטע מעבודה, Elbog., Stud., 179).

— הִפע', °הִרְסִיס, — הרסיס טל, הזיל וזלף, ואמר הפיטן: פדות שלח בראשון להרסיס טל (ר"א קליר, אאגרה, טל) במקור נדפס 'אאצרה'.. טל בל יזיז מבני אבות להרסיס במקור נדפס 'להרס:' עם נדבות (הוא, אלים, שם).