1, ש"ז, כנ' רֵעִי, רֵעוֹ,רֵעֵהוּ, מ"ר כנ' רֵעֶיךָ, — מחשבה, רצון, Wollen; vouloir; willing: אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לְרֵעִי2 מרחוק (תהל' קלט ב). ולי מה יקרו רֵעֶיךָ אל מה עצמו ראשיהם (שם שם יז). ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לְרֵעֵהוּ3 (איוב יו כא). יגיד עליו רֵעוֹ4 מקנה אף על עולה (שם לו לג). — ובסהמ"א: וזהו בנת לרעי מרחוק כי רעי נגזר מרעיון וכו' ואחר זה אמר ולי מה יקרו רעיך וכו' כלומר אתה בנת לרעי מרחוק אבל אני איני יכול להשיג רעיך רוצה לומר ידיעתך ומחשבותיך (ר"י אלבו, עקרים ב כה).
1 [כנראה ע"פ הארמ' רעוא, שהיא רצון בעבר'.]
2 [המחבר רשם בשולי תנ"כו הקטן: לְרִבְעִי, אך עי' בהערה שאחר זו.]
3 [כמו בתהל' קלט ב, בַּנת לרֵעִי מרחוק, כך גם כאן אין בֶן לשון בני האב, ואין רֵעֵהוּ כאן רֵעַ ואח, אלא זאת הכונה: ויוכח נא האל את הגבר מה עם אלוה (במחשבתו) ויָבֶן (ז"א ילַמד) את האדם את רֵעֵהוּ, את כונתו ורצונו. ע'י טורטשינר, ס' איוב למקום.]
4 [גם כאן הכונה לפי הנקוד: ויגיד האל לו, לאדם, את רֵעוֹ, את דעתו ורצונו, עי' טורטשינר שם לכתוב. ורב הפרשנים העברים הבינו מלה זו כמו ג. רֵעַ במשמ' תרועה ורעם. ואמנם אפשר שכונת הכתוב: יגיד לאדם את רֹעוֹ, ז"א את רעתו הוא, כהקבלה אל עולה במשמ' עַוְלָה.]