רען
1, ממנו רַעֲנָן, רַעֲנַן, °רַעֲנָנוּת.
1 [לא התברר מקור המלה. ואמנם השוה בַרט, WU, עמ' 46, את הערב' מַרְנַעַה مرنعة במשמ' מקום דשאים לחים, אך עי' נגד זה בדברי שוּלְטֶס, GGA 1902, עמ' 669. ואולי נולדה המלה בעקר כצרוף של שתי מלים כגון רך-ענג, רך-נעים, רוה-נעם, שהפכו בדבור למלה אחת.]