° 1, ש"ז – מין מלח גפריתי שורף של נתר או של מתכות שונות, קנקנתום, צריף, אלום, אלון, vitriol, alumen: ואם  יש בהם (בעינים) כנים יתמיד המרחץ וירחצם וגם הראש במי שב (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד א, הרוצה). ידוק שב והוא צריף וקנקנתום והוא זאג ומר ויסוך חלק כחלק (שם שם, הנחירים). לנדנוד השנים ישים עליהם שב ומלח ועפצים שחוקים בד בבד (שם שם, השינים). לסרחון השחי ימשחנו במרתך שחוק וכו' או בשב מותך במים (שם שם ד, הנפח).