שְׁבַטְבַּט

° 1, ש"ז, — שם עשב בר מזיק, equisetum Schachtelhalm; prêle; shave-grass, horse-tail: אף מי העשב הנקרא שבטבט2 ישתה עם מסטיכון (אסף 53:).



1 [מן הארמ' שבטבטא, שבטביטא, שהוא שבצבץ, שבצבוץ בעבר' שבתו"מ, עי' שם ובדברי לֵו, פלורה I עמ' 1 וכו'. ואין גם בטבוט, בצבוץ אלא קצור של אותה מלה.]

2 [ועוד בדברי אסף הרופא 50.: ועוד עשב הנקרא בלשון יון פוליקינבוס ובלשון ארם שבטביטא, ע"כ, והגהה מן הצד: הוא בינטונודיא.]

חיפוש במילון: