* ש"נ, — מעשה השובת ביום השביעי, שמירת שבת, בטול מלאכה בשבת, ואף הִמָּצֵא האדם במקום זה או זה בשבת1: המעלה פירות מן הגליל ליהודה וכו' אוכל מהם וכו' עד שהוא מגיע למקום השביתה והרוכלין המחזירין בעירות אוכלים עד שמגיעים למקום הלינה (מעשר' ב ג). נכרי שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מפני שאין שביתתו עליהן אבל קטן שבא לכבות אין שומעין לו מפני ששביתתו עליהן (שבת טז ו). מי שבא בדרך והיה ירא שמא תחשך2 לו והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום, שביתתי בעקרו מהלך ממקום רגליו ועד עקרו אלפים אמה וכו' אם אינו מכיר וכו' ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח (ערוב' ד ז-ח). ההולך וכו' ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו וכו' יחזור ויבער וכו' ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד (פסח' ג ז). השואל פונדק מחבירו ללינה אין פחות מיום אחד, לשביתה אין פחות משני ימים (תוספת' ב"מ ח כז). מנין שלא יעלה באילן ולא ירכב על גבי בהמה וכו' תלמוד לומר שבתון שבות, אין לי אלא שביתת רשות, שביתת מצוה מנין לא יקדיש ולא יעריך ולא יחרים וכו' תלמוד לומר שבתון שבות (ספרא אחרי, פרק ז, ויס, פג.). שהוא מצוה על שביתת בהמתו כמוהו, שאמר למען ינוח שורך וחמורך כמוך (ירוש' שבת ה ב). משביתה אחת למדו כמה שביתות (רבי חנינא, שם ערוב' סוף פרק י). היו שנים א' מכיר וא' שאינו מכיר, זה שאינו מכיר3 מוסר שביתתו למכיר והמכיר אומר שביתתי במקום פלוני (ערוב' נ:). — קנה שביתה, עי' א. קָנָה,  — ובסהמ"א: קנו שנים שביתה ביתר מבית סאתים ואחר כך בא להם שלישי אסורין לטלטל אלא בארבע אמות כשהיו קודם שיבוא זה, שהשביתה היא הגורמת לא הדיורין (רמב"ם שבת טז יג). — °ושביתה מעבודה ומעשה בכלל, חדילה: ותמצא תשובת הרשע וכו' צריכה אל שלשה דברים, האחד שביתה מן המעשה ההוא, והשני שביתת הפה והלב מלהרהר ומלדבר וכו' (ראב"ח הנשיא, הגיון הנפש, כז:). וישבת ביום השביעי, וכי יש יגיעה למעלה או שביתה אלא לומר מה אם למעלה שאין שם עמל ויגיעה נהגו בו שביתה, למטה שהן בני עמל ויגיעה על אחת כמה וכמה שצריכין לנהוג בו שביתה, ד"א וישבת וכו' ששבת מן הדיבור, ומנין שהשתיקה מן הדיבור קרויה שביתה, שנאמר וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב (מדה"ג בראש' ב ב, מרגליות, סו). כל המעשים אשר נעשו תחת השמש על ידי בני אדם וכו' וכל תנועותיו ושביתותיו כלן בידו אם רצה לנוע מתנועע ואם (רצה) לשבות שובת (ר"י עקנין, פי' אבות ב טז). כי זאת התנועה אשר נקרא שמה מבוששת יש בין רַוחהּ יותר שביתות מן האחרת אשר נקרא שמה מהירה, וכאשר הקשו מן החץ אשר יורוהו מקשת חזקה, אמרו גם כן יש בין רַוחי תנועותיו שביתות (ר"י חריזי, מו"נ א עב, ההקד' הג'). והנה החכם רבינו אהרן נ"ע באר שתוף מלת שביתה בכמה ענינים (ר"א הקראי, גן עדן, חג המצות ב, מו.). באופן שלא יעמדו המעות הנ"ל בשביתה כלל ועיקר (נוסח שטר לתת רבית קצוצה, פחד יצחק ערך מנהג מבטל הלכה, קמא.). — °ושביתת פועלים וכדו', הפסקת עבודה כדי להשיג תנאים טובים יותר מן המעביד, Streik; grève; strike, נוהג בספרות ובדבור, גם בצרופים כגון שביתת רָעָב, שביתת שֶׁבֶת. — °ושביתת נשק במשמ' הפסקת הקרבות למעשה לפני כריתת שלום Waffenstillstand; armistice, נוהג בספרות ובדבור.