1 [וכן בארמ' שבתו"מ ברת שובעין (ירוש' ב"ב ג ז). במקום זה בא גם בַּת שׁוּחַ, ומה שנאמר במד"ר בראש' סוף פ' טו על בנת שובעין, נאמר ב(בבלי ברכ' מ:) על בנות שוח. וכן כתוב במקום השם הפרטי בת־שבע שבמקרא גם בַּת־שׁוּעַ (דהי"א ג ה), ונראה שגם כאן הוראת השם הפרטי היא כבמשנה, ולא נתברר מקור השם ולא צורתו המקורית.
ובהמליץ א יה, עמ' 262 מעיר מ. ליכטנפלד בצדק על כך, כי מאמר חז"ל "ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה" (עי' פַּג) מתכוֵּן להוראה זו של בת־שבע בחדוד: לא בת־שבע בשֵלה היתה אז אלא פגה. ועי' בדברי לֵו כרך I, עמ' 241 ואילך.