*, ש"נ, — מין ארון, תיבה1, Kiste; caisse; box: פורסין עור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שאחז בהן האור (שבת טז ה). נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן ולקלקל חייב לשלם (ב"ק ט ג). אונקלי של דרגש טמאה וכו', של שידה טמאה (כלים יב ב). השידה והתיבה והמגדל וכו' הרי אלו טהורין (שם טו א). השידה, בש"א נמדדת מבפנים וב"ה אומרים נמדדת מבחוץ (שם יח א). השידה והתיבה והמגדל שניטלה אחת מרגליהן (שם שם ג). קערה שקבעה בשידה תיבה ומגדל כדרך קבלתה טמאה (שם כ ה). שידה שניטל העליון טמאה מפני התחתון (שם כב ח). אלו מביאין (את הטמאה) וחוצצין, השידה והתיבה והמגדל (אהל' ח א). לגין שהניחן בשידה בתיבה ובפלסגר הרי זה אסור (תוספת' תרומ' ז טז). נתנו (את הגט) בשידה תיבה ומגדל ונעל בפניו ואבד המפתח ואחר כך מצאו כשר (שם גיט' ב יא). נגר שקבע מסמר בשידה בתיבה ומגדל (שם ב"ק י ח). שידה שהמגורות שלה מבפנים נמדדות עמה ומבחוץ אין נמדדות עמה, אבל מודד את חללה (שם כלים ב"מ ח א). ומן החמס אש בכפיהם וכו' מה שהיה בכף ידיהם החזירו, מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו (ר' יוחנן, ירוש' תענית ב א). שמונים שידות2 של מתכת היו בשיחין (ר' ירמיה בשם ר' חייה בר בא, שם שם ד ח). דלת של שידה ושל תיבה ושל מגדל נוטלין אבל לא מחזירין (שבת קכב:). אני ראיתי אביכן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל (סנה' ל.). לאחד שהיה לו קצצה של ארזין ומכרה בדבר קל והלך הלוקח ועשה בה תיבות ומגדלים שדה ושדות (מד"ר שה"ש ד, גן נעול). — ובסהמ"א3: ירכה, היא השידה שעל הרגלים חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים (רש"י, במד' ח ד). — §המלה נתיחדה בימינו במשמ' תבה מיֻחדת בעלת מגרות שמחזיקים בה לבנים וכדו', Kommode; commode; chest of drawers.