* 1, ש"ז, מ"ר שִׁדּוּכִים, שידוכין — דברי פתוי ושדול לאשה למען תתרצה להנשא, zureden; exjortation; persuasion: המקדש בלא שידוכים לוקח ותופסין קדושין (שמיאל, ירוש' קידוש' ג י).— ובסהמ"א, גם במשמ' קשירת קשרים להתחתנות וזווג בכלל,Heiratsvermittlung,  Eheschliessung;(médiation de) mariage; match-making, contracting marriage: וכשרגילין לעשות שידוכין צריך ליזהר בדבר יפה שיאמר הרי אני מקנה לך כך וכך בגוף החפץ וכו' ושמא בשדוכין לא אמרינן מנה אין כאן משכון אין כאן דכיון שכשהאחד מהן חוזר בו השני מתבייש בדבר (תוס' קידוש' ח:, ד"ה מנה). ויש מקומות שנהגו לכתוב תנאי השידוכין (ס' השטרות לר"י ברצלוני, שטר עב, 128). והמקדש בלא שדוך מכין אותו מכת מרדות (רמב"ם, איסורי ביאה כא יד). ועל דרך זו היינו עושין בכל התנאין שבין אדם לאשתו בשדוכין ובכל הדברים הדומין להן (הוא, מכירה יא יח). ואם יעבור החתן ויגמור השידוך מחויב להחזיר הכל (פנקס ועד ארבע ארצות, היילפרין, 46). אף שאחר משך הזמן הנ"ל התחיל שם שדכן אחר לשדך השידוך קודם שהתחיל השדכן הראשון (שם 68). אם המתחילי' הם רחוקי' ובשעת הגמר לקחו הקרובי' לגמור השידוך אין להקרובי' כלום בהשדכנות (שם, 468).