שִׁדּוּד
°, ש"ז, — שה"פ מן שָׁדַד, כמו שְׁדִידָה, מעשה השודד במלחמה, Plünderung; pil'age; plundering: והנה מלת הן עד משוללת הבנה אך יאמר כד"א עד דיבון שהוא לשון ביזה ושידוד (אלשיך, איוב כה ה). — ובפרט שִׁדּוּד מערכות השמים וכדו', בטול והריסה של סדרי בראשית, Umwälzung; révolution; revolution: אשר הוא (הקב"ה) עושה ההפכיות אם בשדוד המערכה אם בשנוי הטבע (רשב"צ דוראן, מגלת ספר). ובין כך היו אובדים וכלים לולי ה' עזרתה לנו בשדוד המערכה (ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהודה ד).