° 1, ש"ז, — פִּתּוּי, מעשה הַמְשַׁדֵּל והמפתה, Überredung; persuasion: שדול בלשון ארמ' כפתוי בלשון עברי (רש"י, שמות כב טו). כשרואין איזה דבר שנעשה למכור ונראה בתחלת ההבטה שהוא טוב ויפה וכשמעיינין בו היטב נמצא שהוא גרוע ולא יצלח לכל, קורין אותו שדול, שהוא נעשה לפתות בו האדם שיקנהו (ר"ד מן התפוחים, צמח דוד, רכ, נכריות). — ובמשמ' התאמצות והשתדלות, Bemühung; effort: וברוב שידול ופצור הם נרשמים ונחקקים במחשבה (התרגום הקדום של אמונות ודעות לרסע"ג, 1870 MGWJ, 453). הקנאה והשדול על השמירה (ספר הישר לישועה בן יהודה הקראי, 41). ולזה היה החוב בזו השאלה שתהיה משער השדול (שם, 51).