שֻט, פ"ע, שָׁטוּ, שָׁטִים, שׁוּט, (בְּ)שׁוֹט, יָשֻׁטוּ, – התהלך, הלך הנה והנה: שָׁטוּ העם ולקטו (במד' יא ח). ויאמר המלך אל יואב שר החיל אשר אתו שׁוּט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע ופקדו את העם וכו' ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את העם את  ישראל ויעברו את הירדן וכו' ויבאו הגלעדה וכו' ויבאו מבצר צר וכל ערי החוי והכנעני ויצאו אל נגב יהודה באר שבע וַיָּשֻׁטוּ בכל הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם (ש"ב כד ב-ח). ויאמר יי' אל השטן מאין תבא ויען השטן את יי' ויאמר מִשּׁוּט בארץ ומהתהלך בה (איוב א ז, וכעין זה שם ב ב). בְּשׁוֹט1 לשון תחבא ולא תירא משוד כי יבוא (שם ה כא). – ושט באניה, הוליך אותה במשוט: במים רבים הבאוך הַשָּׁטִים אותך (יחזק' כז כו). ועי' שָׁט. – ובתו"מ גם במשמ' עבר במים, שָׂחָה: לא עולין באילן (ביום טוב) ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים (ביצה ה ב; ר"ה ד ח). אלו לא מביאין (את הטומאה) ולא חוצצין, הזרעים והירקות המחוברים לקרקע וכו' וספינה שהיא שטה על פני המים (אהל' ח ה). השט על פני המים, הנתזין אינן בכי יתן (מכשיר' ה ב). מלאכה שאין חייבים על מינה כרת מנין שלא יעלה באילן ושלא ירכב על גבי בהמה ושלא ישוט על המים (ספרא אחרי פרק ז', ויס, פג.). כי גאו המים מי שחו, מהו מי שחו, מלשוט (ירוש' שקל' ו ב). מצות שהאב חייב לעשות לבנו למוהלו לפדותו וכו' ר' עקיב' או' אף ללמדו לשוט על פני המים (שם קדוש' א ז). ושמע שתי רוחות שמספרות זו לזו, אמרה חדא לחברתה, חברתי בואי ונשוט בעולם ונשמע מאחורי הפרגוד מה פורענות באה לעולם, אמרה לה חברתה איני יכולה וכו' אלא לכי את וכו' הלכה היא ושטה ובאה (ברכ' יח:). הבא ממדינת הים לא יגלח (במועד) וכו' אמר רבא לשוט2 דברי הכל אסור, למזונות דברי הכל מותר (מו"ק יד.). ויען השטן וגו' אמר לפניו רבש"ע שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך כאברהם (ב"ב טו:). אותן שנים שעתיד הקב"ה לחדש בהן את עולמו וכו' צדיקים מה הן עושין, הקב"ה עושה להם כנפים ושטין על המים (סנה' צב:). ובלילא מאי עביד וכו' רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות (ע"ז ג:). עוף שנחבט על פני המים כיון ששט מלא קומתו דיו (חול' נא:). שלש מאות וששים וחמש חלונות ברא הקב"ה ברקיע וכו' מהן ברא לשמש ומהן ברא ללבנה שיהא העולם שט אחריו (מד"ר שמות טו). לאחד שהיה שט על פני הנהר, היה רץ ורצין אחריו (ר' שמעון בן חלפתא, מד"ר קהלת, סדרא תליתאה, שמח בחור). – ובמגלות הגנוזות: ותשוט בשביבי להוב (מגי' גנו' ב, סוקניק, מ). ומלחמת גבורי שמים תשוט בתבל (שם שם, מב).  – ובסהמ"א: ופן תשא עיניך השמימה וכו' כלומר שמא תשוט בעין לבך תראה שאלו הן המנהיגים את העולם וכו' ובענין הזה צוה ואמר השמרו לכם פן יפתה לבבכם (רמב"ם, עכו"ם ב א). אתה (איוב) יושב בתוך ביתך ועניים באין אצלך וכו', אבל אברהם אינו כן, אלא שט ומחזר בעולם וכשמוצא אורחין מכניסן לתוך ביתו (מדה"ג בראש' כא לג, מרגליות, שמד). מעשה בשלמה המלך אשר היה שט בכל יום לרקיע (מעשה בשלמה המלך, ביהמ"ד ילינק ב, 86). – ואמר המשורר: יהוסף כל אשר אשא ואסבל בעבורך, ולולא את כבר שטתי בתבל והייתי3 כמו רבים בדורך (ר"ש הנגיד, יהוסף כל אשר, בן תהלים, הברמן א, 39). יחידתי בעת תשוט מהומה נטי מעל דרכיה ושחי (הוא, יחידתי, בן משלי, אברמסון, 184). – °ושוט על דבר במשמ' חפף על דבר: והצורות השכליות ישוטו על הצורות הנפשיות (אצל קופמן, ן' גבירול 24. וראה שם 60).

– פוע', מְשׁוֹטְטִים, מְשֹׁטְטוֹת, שׁוֹטְטוּ, יְשֹׁטְטוּ, יְשׁוֹטְטוּ, – כמו קל: שׁוֹטְטוּ בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה (ירמ' ה א). ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח יְשׁוֹטְטוּ לבקש את דבר יי' ולא ימצאו (עמ' ח יב). עיני יי' המה מְשׁוֹטְטִים בכל הארץ (זכר' ד י). ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ יְשֹׁטְטוּ4 רבים ותרבה הדעת (דנ' יב ד). כי יי' עיניו מְשֹׁטְטֹות בכל הארץ (דהי"ב יו ט). – ובתו"מ: וציר שאין בה דגה (כלבית שוטטת בו) (ע"ז ב ו). שבעה, אלו שבעת הנרות, כנגד ז' כוכבים שמשוטטין בכל הארץ (מד"ר במדב' טו). ומה שינת הלילה אדם שוכב וישן ורוחו שוטטת בכל הארץ ומגדת לו בחלום כל דבר שיהיה וכו' כך המתים רוחן משוטטת בכל הארץ ומגדת להם כל דבר שיהיה (פדר"א לד). משיב הקב"ה ואומר להם (למלאכי השרת) לכו ושטטו בארבע רוחות העולם וכו' מיד הולכים וכו' ומשוטטים בארבע רוחות העולם וכו' (א"ב דר"ע, טי"ת, ביהמ"ד ילינק ג, 31). —  ובסהמ"א, גם במשמ' עִיֵּן, הסתכל: כגלי הים שהאבנים משונים במראיהן זו מזו והעינים המסתכלות בהן שוטטות ונראות כאילו גלי הים הם נדים ונעים (רש"י, סוכה נא:). ולא תהא שיטה קצרה מזה כדי שלא יהא הדף כאיגרת, ולא אורכה יותר על זה כדי שלא יהו עיניו משוטטות בכתב (רמב"ם, מזוזה ז ד). כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו וכו' ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת (הוא, עבודת כוכבים א ג). ואחר כן זכר הנביא ע"ה שמחשבתו שוטטה בזה עד שהתבאר לו שהדברים אין לעיין ולהשתכל בהם רק בסופם ולא בתחלתם (ר"ש א"ת, מו"נ ג יט). ויהי לימים וישוטטו האנשים לתור סביבות בית דניאל לדעת את אשר יעשה (יוסיפון גינצבורג, כב). היו משוטטים על הבתים כל יום (פי' המשנ' לרמב"ם פאה ח ז). וכשתשוט בציור העצם הרוחני תדע כי יחסו אל העצם הגשמי כיחס האור אל האויר (לקוט' מקור חיים לרשב"ג ה לט). אחר שיצא אברהם מן המערה היה לבו משוטט ביצירת העולם (מדה"ג בראש' יא כח, מרגליות, רד). והיה משוטט בדעתו ואומר עד מתי אנו משתחוין למעשי ידינו (שם יב א, שם, רי).כאשר הייתי מתעסק במלאכת המסחר הייתי משוטט בכל הארצות והולך בכל המדינות (ר"י זבארה, שעשועים ו, דודזון, 56). אני הגבר, ממבחר ילדי עבר, שוטטתי בכל עבר ועופפתי מים ועד מזרח בלי אבר (ר"י חריזי, תחכ' כ, 202). סבבתי בכל העיר וכו' ושוטטתי על החצרים (שם כג, 215). וכל הנוסע הוא לחפצו נוגע, וכל ההולך הוא על חפצו מולך, והמשוטט פרי חפציו ילקט (שם כו, 235). וזה כי בשוטט השכל האינושי סביב הנמצא העיוני יקרא שכל עיוני ובשוטט סביב הנמצא המדעי יקרא מעשי ואם ישוטט לבד סביב הנהגת נפשו יקרא חסיד או משכיל (זכות אדם, 11, בקבץ יין לבנון). לרוב שוטט מחשבתו בדרוש אשר יחקור בו (רלב"ג, קהל' ב). שאין מודיעין לו לאדם בחלום אלא מה שמחשבתו משוטטת לדעת עניינו (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות ד ג, כ:).

– התפ', הִתְשׁוֹטַטְנָה: הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והִתְשׁוֹטַטְנָה5 בגדרות (ירמ' מט ג).

– הִפע', *הֵשִׁיט, – עשה שישוט, לִמֵּד לשוט, לשחות: מי חטאת ואפר חטאת לא יעבירם בנהר ובספינה ולא ישיטם על פני המים (פרה ט ו). איזו היא מצות האב על הבן, חייב למולו ולפדותו וללמדו תורה וללמדו אומנות ולהשיאו אשה ויש אומ' אף להשיטו בנהר (תוספת' קידוש' א יא). – ובסהמ"א: שוט לסוס, אלו דור המבול שהיו כסוסין שאינן נכשלין6 השיטן במים (מדה"ג שמות ז טו, הופמן, 61; מרגליות קטז).7