שׁוֹט־שׁוֹטֵף

1, ש"ז מרכב, — שטפון עז2, זרם מים כבירים שוטפים, Überflutung; inundation: כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שׁוֹט3 שׁוֹטֵף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו (ישע' כח יה). וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שׁוֹט שׁוֹטֵף כי יעבר והייתם לו למרמס (שם שם יח). 



1 [במגלת ישעיה מן הגנוזות בשני המקומות: שט שוטפ בפ"א כפופה, שלא כנוהג בכתיב המגלה במלים אחרות.]

2 [רב המפרשים ראו כאן לשון שׁוֹט ממש, אך אין שוטף תאר מתאים לשוט, ועל פי הענין הכונה לאותו זרם מים כבירים שוטפים שמדֻבר עליו שם בפס' ב. ועל כן היה אף מי שהציע את הגרסה שֶׁטֶף שוטף, אך נוסחת המסרת מקֻימת היא בשני המקומות. וי. ברט (Et. Stud. 14 ועוד) מצא כאן מקור מן שׁוּט במשמ' הליכת זרם מים, וכשמוש פעל זה בצורת סוֹטַ בכוש' במשמ' שפך ויצק. אך יותר נראה, שאין שוט שוטף אלא קצור לשוני במקום שֹׁטֶף שוטף, בהבלעת הפ"א הראשונה, כדגמת קצורים כגון חפר־פרות, שחרחרת במק' חפר־חפרות, שחר-שחרת וכו', ואין לדון שׁוט כמלה לחוד, אלא בהתחלת הצרוף המכפל שוט(פ) שוטף, אשר בדבור מהיר השמיטו בו את הפ"א שבין ט — ש.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים