ב. שׁוּט
*, פ"י, — כמו שָׁאַט, בזה, הקל, לעג: חמש עבירות עבר אותו רשע באותו היום, בא על נערה מאורסה והרג את הנפש וכפר בעיקר וכפר בתחיית המתים ושט את הבכורה (ר' יוחנן, ב"ב טז:). ועין שָׁאַט.
— פוע', °שׁוֹטֵט, — כמו קל: כן מצאנו החסידים וכו' משוטטים על דת השם מן הקצוות הרחוקות (אגרת תימן, השחר 27). גם החשוד ישוטט על הזקנים (מַן II, 121).