* 1, ש"נ, — שורה של זרעים וכדו', סדרה של נטעים זרועים או שתולים בשדה ובכרם, Reihe; rang; rank: שנים שהתחילו מאמצע השורה, וכו' יחיד שהתחיל בראש השורה וכו' (פאה ו ג-ד). זית שנמצא עומד בין שלש שורות שלשני מלבנים (שם ז ב). הנוטע שתי שורות של קשואין, שתי שורות של דלועים, שתי שורות של פול המצרי, מותר, שורה של קשואין, שורה של דלועים, שורה של פול המצרי, אסור וכו' (כלא' ג ד). הנוטע שורה של חמש גפנים, בש"א כרם, ובה"א אינו כרם עד שיהו שם שתי שורות (שם ד ה). מאימתי שורפין הקשין שבשורות השדה (תוספת' פאה ב יט). מה הגפן הזה אין נוטעין אותה ערבוביא אלא שורות שורות (מד"ר ויקר' לו). — ושורות של חביות במרתף וכדו': מי שהיו לו עשר שורות של עשר עשר כדי יין ואמר שורה החיצונה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל שתי חביות לוכסן, חצי שורה החיצונה אחת מעשר ואין ידוע איזו היא נוטל ארבע חביות מארבע זויות (דמאי ז ח). כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה, ולמה אמרו שתי שורות, במרתף, מקום שמכניסין בו חמץ, בש"א שתי שורות על פני כל המרתף, ובה"א שתי שורות החיצונות שהן העליונות (פסח' א א). בעי ר' ירמיה (היו המטבעות מוטלים) כשיר מהו, כשורה מהו, כחצובה מהו, בסולם מהו (ב"מ כה.). — ובמשמ' שרשרת של בני אדם המסֻדרים בזה אחר זה, סדרת אנשים: קברו את המת וחזרו, אם יכולים להתחיל ולגמור עד שלא יגיעו לשורה יתחילו וכו' העומדים בשורה הפנימים פטורים והחיצונים חייבין (ברכ' ג ב). הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב, שורה שכולה כסף כסף ושורה שכולה זהב זהב (פסח' ה ה). אבל עומדין בשורה ומנחמין ופוטרין את הרבים (מו"ק ג ז). ושלש שורות של תלמידי חכמים יושבין לפניהם (סנה' ד ד). נטל רגל השמאלי וכו' נמצאו כולן עומדין בשורה והאברים בידם (תמיד ד ג). כהן גדול וכו' עומד בשורה הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו וכל העם אומ' לו אנו כפרתך והוא אומ' להם תתברכו מן השמים עומד בשורה לנחם את אחרים הסגן והכהן שעבר מגדולתו מימינו ואבל משמאלו (תוספת' סנה' ד א, וכעין זה בבלי שם יט.). מלך ישראל אין עומד בשורה להתנחם ואין עומד בשורה לנחם אחרים (שם שם ב). לא יטמא להם במותם, במותם אין מטמא, אבל עומד הוא בהספד ובשורה (ספרי במד' כו). היו כולם שורה אחת, העומדין משום כבוד חייבין, משום אבל פטורין (ר' יודה, ירוש' ברכ' ג ב). דרש ר"א בן עזריה פני חכמים בכרם ביבנה, וכי כרם היה שם, אלא אילו תלמידי חכמים שהיו עשויין שורות שורת בכרם (שם שם ד ו). אב בית דין שנכנס עושין לו שורות2, רצה נכנס בזו, רצה נכנס בזו (שם בכורים ג ג). עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה והטיתי אזני כלפי כהן גדול (ר' טרפון, שם יומא ג ז). אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קיבלו יעשה שורת בני אדם ויפייסני, דכתיב ישור על אנשים3 (רב שם ב"ק ח י). אין שורה פחותה מעשרה בני אדם (רבי יאשיה רבה, סנה' יט.). כיון שראוהו מלאכי השרת (לאברהם) אף הם קשרו הספד שורות שורות (מד"ר איכ' פתיח' א). — ובצרופים כגון ראשי שורות: ומודים שאם היו ראשי שורות מעורבין שהוא נותן פאה מאחת על הכל (פאה ג א). ראשי שורות, העומר שכנגדו מוכיח (שם ו ג). — ובהשאלה לדברים מֻפשטים, שורת הדין, מדת הדין, קנה מדה צודק: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו, שורת הדין אין העבד חיב כלום אלא מפני תקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על דמיו (גיט' ד ד). המוכר פירות לחברו ואמר לו פירות שמכרתי לך טבלים הם וכו' שורת הדין אינו נאמן (תוספת' תרומ' ב א). — לפנים משורת הדין, במדת החסד ולא במדת הדין: ואת המעשה, זה שורת הדין, אשר יעשון, לפני משורת הדין (מכי' יתרו מסכ' דעמלק ב, מא"ש, נט:). ועי' פְּנִים. — ונהג כשורה, שלא כשורה: אילו העושה דבר שלא כשורה שמא מתירין ערוה שלו (ירוש' יבמ' יג א). מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה, עמד וכתב נכסיו ליונתן בן עוזיאל (ב"ב קלג:). אמר להם הקב"ה אתם עשיתם שלא כשורה אף אני אעשה שלא כשורה (מד"ר בראש' לא). וכהסתיר פניו מהם מי אמרו לו שלא עשית כשורה (שם שם לו). ולינו ורחצו, אברהם מקדים רחיצה ללינה ולוט מקדים לינה לרחיצה וכו' ויש אומרים אף זה עשה כשורה (מד"ר בראש' נ). ולא יכול יוסף להתאפק וגומר, רבי חמא בר חנינא אמר לא עשה יוסף כשורה שאילו בעטו בו אחד מהם מיד היה מת, ר' שמואל בר נחמן אמר כהוגן וכשורה עשה וכו' (שם שם צג). — קלקל את השורה, הטה משורת הצדק, מן הדרך הישרה: אהבה מקלקלת את השורה ושנאה מקלקלת את השורה (ר' שמעון בן יוחאי, מד"ר בראש' נה). — ובסהמ"א: ושאלת ראובן שמכר חצר וכו' מה שורת הדין (תשו' הגאו' הרכבי נח). אמר אחד לחבירו כמה פחור השלטון, אמר לו וכו' ובלבד שתהא שורתך טובה (והזהיר צו, לד). שלשה שנכנסו לבקר את החולה ויש מי שחולק בדבר יודיענו שורת הדין (ס' השטרות לברצלוני, 87). וכשם שהרקיע עשוי שורות שורות שלכוכבים כך גן עדן עשויה שורות שורות שלצדיקים (מדה"ג בראש' ב ח, מרגליות פא). היתה שורה פוגעת בחברתה (מדה"ג שם מז יד, שם, תשצח). — ואמר המשורר: פתאום חשבו סכלות להשוות עצי עדן כשורות הארנים (רשב"ג, עטה הוד, ביאליק-רבניצקי א, 97). כל אורחות דין ושורה (ר"י אלנקאוה, בשם אלהי, מנוה"מ א, 5). קבע כשורה עתים לתורה (נסח מצבה, וכשטין I, 200). — °ושורה של אותיות בכתב או בדפוס, Zeile; ligne; line: ומה שנוהגים לכתוב י"ב שורות שבגט אור"ת משום דגט גימטריא י"ב (תוס' גיט' ב., ד"ה המביא). ורציתי שחבר שתי שורות (עמנואל, מחב' כ, הברמן, 568). — °וביחוד בצורה שורותים, שתי שורות: ויכתוב שורותים אחת בכרסה ואחת בגבה (ספר בר ששת, תשובה שח). ואכתוב לכם שורותיים להליץ בעדי (ר' יצחק בר שלמה בן אבי סהולה, הקד' לפרושו על שיר השירים, מטמוני נסתרים, לב). הוזקקתי אני החותם בסוף שורותיים להודיע להדרת אדוננו כי הנני באתי (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מַן, 288). שהראני אביו הקצין נר"ו שורתיים מעשה אצבעותיו בשולי היריעה (שו"ת חות יאיר קלג). אחרי דרישת השלום כמשפט לאוהבי שמו שורותים אלה להשמיע במרום קדשו איך הגיעו לידי דבריו הנעימים (שו"ת תורת חסד פרחייא ה). ואת נפשי הצלתי בשורותים אלו (שם יז). הרימותי ידי אל אדוני בשורותים אלו על המעשה שבא לידי וכו' (שם סד). אמרתי לכתוב שורותים אלו (שו"ת תורת אמת ששון, ויניציא שו, טו:). אמרתי ארוצה נא ואבשרה בתשורות שורותים ובאותיות זה מטה אהרן (פרח מטה אהרן כג, סא.). ע"כ יצאתי כהיום הזה בשורותיים הבזויות הללו להשמיע למרום קדושת מכ"ת (מכתב שבחי האר"י משנת שסג, בספר תעלומות חכמה ליש"ר מקנדיא). — °וי"ב שורות ככנוי לגט, נוהג בדבור.