א. שַׁחֲרוּר
° 1, ש"ז, — צבע שחֹר: ונאה לחכם לידע עוד לבחור את הדבש שיחפץ לשום במשקיות להיות חדש ומתוק למאד ועב ושמן וריחו טוב ומראהו אדום כשחרור וכירוק וזך וטהור (שבתי דונולו, I). ורמז ג"כ בזה כי זה השחרור אינו טבעי בו אלא מצד שזפתני השמש (צרור המור על התורה, קלח.). — ואמר הפיטן: פנת מגדל עדר עפלה כשחרורי קדר (אנא תרב, זולת ב סכות).
1 [ע"פ הארמ' שבתו"מ.]