ג. שַׁחַר

שָׁחַר, מלה מסֻפקה: איך נפלת משמים הילל בן שָׁחַר1 נגדעת לארץ חולש על גוים (ישע' יד יב).



1 [פרשנים ומדקדקים ראו כאן שמוש שלא. שַׁחַר כמשמ' בֹּקר. אך לפי דברי העורך, הלשון והספר ב, 255 וכו' הילל בן שחר הוא שע"פ אשורי Ellil-ban-ishur, שפרושו: (האל) הילל (Ellil) הסב חסד, שמו של שר צבא אשור שנלחם בישראל.]

חיפוש במילון: